לגבי המציאות שלנו עם החוליים המוכרים, אפשר לתת תשובות גם ללא שוטרי מקוף, כאשר אין את האמצעים לכך (כסף בעיקר). ואכן, הוונדליזם ברחוב ובכלל, לכלוך ברחובות ובתחנות האוטובוסים, מסות של צואות כלבים על המדרכות, שימת רגליים על המושבים באוטובוסים, וכך רשימה מוכרת במציאות שלנו. כאשר אין אפשרות הצבת שוטרי מקוף, ניתן לתת לאלה תשובה אחרת במקום. מה גם שלו בעבור אלה לפתע יפעילו שוטרי מקוף, יחשבו שמישהו יצא מדעתו. אז מכל הבחינות, חייבים לנקוט בדרך אחרת ולתת את הדעת על טיפול בשלבים, כמו שאומרים: להרוג... ולעבור לשני.
הדוגמה הבולטת היא קנדה, שם "התלבשו" חזק על צפירות המכוניות ולפי הסיפורים בנידון, לא תשמע צפירות מכוניות. מאחר שאני מביא דוגמה זאת מידיעה שלא הייתי עד לה, אני מתאר לעצמי שיש עוד תחומים שהשליטו בהם סדר. את הדוגמה לעיל הבאתי כדי להשתמש בה לנושא כאן.
לאחר שיקבעו את התחליף לשוטרי המקוף, יכולים לקחת את אחד התחומים הקשים אצלנו שיש בו מאפיינים חזקים אם כי יש כמה, של היעדר נורמות ראויות בגלל שלא באו מהבית ומביה"ס, והדברים מוכרים.
או אז, באמצעות פקחים שיגובו בשוטרים, יש "להתלבש" על נושא התחבורה הציבורית. זה כולל פיקוח על נהגים, נהיגתם, דרך התנהלות הציבור בתוך האוטובוס, כמו שימת רגליים על המושבים וכיו"ב. אם כבר תהיה "התלבשות" על התחבורה הציבורית, באותה "מכה", נבחרי ציבור ראויים, יטפלו גם בנושא ה"סרדינים" בה. בגדול, תחום אחד מרבים שמוזנח.
אז מה היה לנו? אחד התחומים המוזנחים שיש לטפל בו כפי שבקנדה, חיסלו את בעיית צפירות המכוניות ויכלו לה. במשך הזמן, כאשר רואים זאת הגילאים ש"זה עתה" נכנסו לעולמנו, כך יראו וכך "יצלמו". הנה לפנינו תיקון משמעותי ולאחר מכן כפי שכבר צוין כאן - הורגים... ועוברים לשני. ואכן, מטפלים בתחומים פגומים, ללא שוטרי מקוף.
הכל טוב ויפה אבל אפשר יהיה להגיע למציאות המקווה, אם יהיו לנו נציגי ציבור שיהיו קשובים לנושא ובעיקר מיישמים אותו, ויתנו לכך ביטוי בחוקים בהתאם.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
