על-אף שידוע לרבים ואולי גם ממקורות רשמיים שהעיתונים הם האסמכתה לידיעות מתפרסמות, שהרי אומרים "היה כתוב בעיתון", לא נראה לי שיש אמת בתואר שהם מוכרים.
חיפשתי בגוגל על זה ולאחר ששמתי ב"חיפוש" כל מיני מילים, אומנם מצאתי מעין פירושים, אבל לא מצאתי אחיזה שיש בה לאמת קביעה זו.
עם זאת, מה שכן הבחנתי ומניסיון של שנים, בבלוף של הקביעה שבכותרת הרשימה (העיתונים כ"פה של הציבור" - שקר גדול).
בפועל, העיתונים מקבלים התייחסות של ממש כאילו הם הבמה האמיתית של הציבור. יש להם כל מיני הטבות וצ'ופרים וגם פטורים למיניהם מעם המדינה - ממבקר המדינה למשל. יש להם מוסדות שפיטה ואחרים שלהם. ובהקשר המציאות מבחינת "הפה של הציבור", קשה לציבור לקבל את "הבמה לציבור" ורבים יעידו שאין באפשרותם לפרסם דבר וחצי דבר בעיתון, ונימוקים כמובן לא חסרים: לא כתוב בשפה תקנית, שגיאות תחביר וכיו"ב. כאילו מבין האלפים בציבור, אין יודעים לכתוב דברים שבהחלט מובנים, עם היעדרן של דרישות השפה, שהרי אין לקבל שלהמונים אין מה לומר ללא אלו, כי במה, ובייחוד במציאות שלנו, זה הכרח מחויב שאין יותר נכון ממנו.
עד כאן מהמציאות שלנו, אבל חמור מזה: היעדר במה לציבור, היעדר קשר בין הציבור ובין מי שיכול וחייב לעשות בשבילו (עם נציגי הציבור הקיימים), הוא נזק שלעיתים חמור במציאות שלנו.
בין הדברים שיצטרכו לעשות נציגי ציבור ראויים, הוא יצירת במה אמיתית לציבור וזאת ייעשה באמצעות חוק בעבור רישיון להוצאת עיתון שתנאיו יהיו כלהלן: עיתון יקיים ויאחוז עצמו רק ע"פ היצע וביקוש, שום הטבות, צ'ופרים ופטורים למיניהם.
אני זוכר שכבר כתבתי את הדברים, אבל המציאות שלנו יותר "ותיקה" מהדברים הנכתבים כאן.
