מכתב גלוי לדורית ביניש,
נשיאת בית המשפט הגבוה לצדק

בכבוד הראוי ובנימוס המתחייב, כלפי תוארך ותפקידך, נשיאת הבג"צ.

את ואני שווים בבסיס קיומנו האנושי.

שנינו נולדנו בצלם אלוהים עם תכונות אנושיות מולדות של חולשות, הטיות, רגשות, נקמנויות, חשבונות, אהבות, שנאות ודעות כמו כל הבריות.

למרות התארים המשפטיים היוקרתיים, את ועמיתייך השופטים, אינכם מוכנים להודות שאתם בני-אדם שגרתיים שלעתים גם טועים אך לא מודים.

את ועמיתייך אינכם מדע מדויק, אחד מחוקי הטבע, תוכנת מחשב וגם לא מתחומי הפיסיקה והמתמטיקה. ואולם לעתים קרובות אתם מציגים את עצמכם ואת פסיקותיכם, כאילו אלו מדע מדויק שאין בילתו.

אתם מושפעים כמו כולנו מהתקשורת, מהלכי הרוח הציבורי ומהאווירה הסובבת בנסיבות הזמן והאירועים, מבלי להודות בכך. לא זכור שאי-פעם את ועמיתייך בבג"צ אזרתם עוז אישי ומשפטי והודיתם בפומבי: "טעינו". האמנם אתם יצורים על-אנושיים שלעולם לא טועים?

חסידי פולחן קדושת שלטון החוק מציגים אותו ואותך כשלמות התבונה האנושית. האמנם? כחוכמה עילאית. האמנם? כדפוס התנהגותי אישי ושלטוני מחייב. האמנם? וכֶּצַו מוסרי ואזרחי בלבדי. האמנם?

רוב פסקי הדין וגזרי הדין, במסגרת שלטון החוק שאת מסמלת אותו, הם במידה רבה מאוד בזאר שיפוטי מזרחי שבו הכל אפשרי.

באמצעות ניסוחים מפותלים, פרשנויות משפטיות אישיות, סלקטיביות, ושימוש בטקסטים מקצועיים כמו "עִסקת טיעון", "חוסר ראיות", "מן הצדק", "התיישנות", "חוסר עניין לציבור" - אפשר להחמיר בפסקי דין בצורה לא סבירה ולא אנושית (הנעל שהושלכה כלפייך / הרשעתו של השוטר שחר מזרחי), ולהקל באופן לא סביר על נאשם שהרג אם ובנה בתאונה במרכז תל אביב (עורך-דין ידוע ומפורסם). אלו רק דוגמאות מעטות.

קטלוג פסקי דין מלומדים רבים שבוטלו בעִרעורים סופיים מוכיח, כי ניתן להפוך אשמים לזכאים בסיוע פלפולים משפטיים של עורכי-דין מפורסמים וידידותיים. קטלוג זה מוכיח כי ניתן לפרש ולשנות כל טקסט משפטי.

את ועמיתייך בבג"צ לא נִבחרתם להנהיג ולנווט את העם והמדינה. ואולם לעתים קרובות אתם מתנהגים ופוסקים על-פי הנוסח "אלוהים, אתה בחרתנו לשלטון". האקטיביזם השיפוטי המופרז מבטל ומגמד בפועל את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי של הפרדת הרשויות (מונטסקיה). המִשְפָּטוֹקְרַטיָה (MISHPATOKRATYA) אינה מעל הדמוקרטיה (DEMOKRATYA) - האם לדעתך שלטון המשפטנים הוא מעל לשלטון הנִבחרים?

בארה"ב, הנשיא ממנה את שופטי בית המשפט העליון שחייבים לעמוד בחקירה ללא כפפות משי בפני חברי הסנאט. שיטה זו נחשבת לדמוקרטית, לחוקית וללא-פוליטית. ואילו אצלנו אסור לנִבחרים אפילו לתמוך או לבקר מועמדים לשפיטה מפחד התקשורת, וחסידי הבג"צ שיואשמו חס וחלילה ב"מקרתיזם" - "סכנה לדמוקרטיה" ו"סכנה לשלטון החוק". מדוע בדמוקרטיה האמריקנית זה כשר, מוסרי ודמוקרטי, ואצלנו זו "פוליטיזציה מסוכנת". דרושים נימוקים והסברים משכנעים בעניין.

כבוד השופטת ביניש, מוסכם גם עלי שכל חברה דמוקרטית לא תתקיים ולא תתפקד באם לא יכובדו בה כללים וחוקים. ואולם גם את ועמיתייך חייבים להיות יותר קשובים לתבונת הראש ולחוכמת הלב, ולא רק להיות מקובעים לחוק היבש.

מצפה אני שתקראי ותתייחסי לדברים.


בכבוד רב,
מתי דוד