ניהול המשט - ברשות ובסמכות

חיצי ביקורת התקשורת על בנימין נתניהו בנושא אחריותו האישית להתנהלות המבצעית במשט הידוע – נשלפים בימים אלה ומוטחים כלפיו ללא רחם.

הפעם מדובר בתשובתו (במסגרת עדותו בוועדת טירקל), בה הצהיר שטרם יציאתו לקנדה וארה"ב (לפגישות חשובות מאין כמותן – כולל עם הנשיא ברק אובמה), העביר את סמכות ניהול אירוע המשט לשר הביטחון אהוד ברק. כזכור, עמדת הממשלה סוכמה מראש, בדיוני השרים, חברי הקבינט הביטחוני (וגם נתמכה על-ידי קדימה).

העברת סמכויות נעשית כמעשה שבשגרה כל הזמן, גם בנסיבות פרוזאיות יותר, כגון נבצרות זמנית בגין בריאות לקויה וכדומה. שיגרה זו נהוגה במדינות רבות, ולא רק בישראל. כך גם נשיא ארה"ב מעביר את "מזוודת הפיקוד" היכולה אפילו להצית מלחמת עולם, לסגנו, כאשר נוצר הצורך בכך. בנושא המשט, סמכות ניהול האירוע הועברה לברק, לא אדם יושב קרנות זב חוטם, אלא רמטכ"ל, שר חוץ וראש ממשלה לשעבר.

המסקנה המתבקשת, שבְּמָקוֹם שאין סיפור, מתעקשים "בעלי הדעה" ו"בעלי העניין" להמציא סיפור - יש מאין. כל הדרכים כשרות להכות בראש ממשלה מכהן, בטיעוני סרק, המוּנָעִים ממחלוקת פוליטית ולא עניינית, אשר כוונתה להעצים ולקדם דעות פוליטיות בכל מחיר בתקווה לחילופי שלטון בבוא היום. יש להדגיש: אין בדברים אלה להתנגד לביקורת של דעות פוליטיות, גם של אנשי תקשורת. אולם זו צריכה להיות מעוגנת בטענות ענייניות, של תפיסה מדינית, כלכלית וחברתית, ולא מגובה בּזוּטֵי דברים, על גבול רכילות לשמה. כמובן שגם ביקורת להתנהלותו האישית לא מאחרת לבוא: אינו לוקח אחריות, לחיץ וכדומה. זכורה לרעה גם התנפלות עיתונאים בכירים על "התנהגות" נתניהו בזמן אסון המסוקים ברומניה, כאשר לא נטש מיד את מסיבת יום ההולדת של בנו יאיר.