לכבוד: שרת התרבות והספורט, הגב'
לימור לבנת הנדון: סגירת ספריית העיוורים בנתניה ותל אביב
אני אזרח ותיק (בן 61) אשר משתמש בשירותי ספריית העיוורים בנתניה וזהו לי המקור היחידי לקריאת ספרים. היום נודע לי שרשם העמותות עומד לסגור את ספריית העיוורים.
איך אפשר להסביר מה פירוש לקרוא ספרים? אולי לך זה מובן מאליו מפני שאת נוטלת מסמך כלשהו או ספר וקוראת אותו כלאחר יד ואילו לנו, העיוורים וכבדי הראיה, לא מובן כלל וכלל. אנחנו נעזרים באמצעים המוקנים לנו על-ידי הספרייה באופן בלעדי. אין ספרייה אחרת. אין אופציה לגשת לספרייה אחרת ולהשתמש בשירותיה מפני שזו הספרייה היחידה בישראל. הספרייה משתמשת בקריינים מקצועיים המוקלטים על גבי תקליטורים, קלטות אאודיו, ספרי ברייל, ספרים עם כתב מוגדל מאד ומפיצה ספרים מכל סוג שהוא. ספרי בדיון, שירה, ספרות יפה, מגזינים וכתבי-עת. ספרי תנ"ך ויהדות. קורסים ללימוד שפות וכל סוגה ספרותית שמתאווה לבו של אדם.
רשם העמותות החליט לבטל את קיומה של העמותה האחראית על הספרייה בגלל חוסר סדרים אירגוניים שאין להם ולא כלום עם המוגבלות של העיוורים והנה בא זה ורוצה להוסיף מוגבלות נוספת על המוגבלות שלנו. אני יכול לאמור לך, גברתי היקרה, רק דבר אחד:
בושה וחרפה.
אני שואל שאלה פשוטה, אתם באמת מתכוונים ליטול מציבור העיוורים בישראל את היכולת ליהנות מקריאת ספר טוב? כלומר בנוסף לכך שהגורל נטל מאיתנו את מאור עיננו?
יש לכם בתוכנית עוד כמה מכות כאלה? אבל זה ציבור שלא יכול להגיב. אין לו היכולת לראות למי אפשר להחזיר מנה אחת אפיים.
גברתי היקרה, אני אזרח שומר חוק שאיכפת לו ממנהל תקין וסדרים אירגוניים אבל אסור שזה יבוא על חשבון רווחתם (כן אותה רווחה מינימאלית) של ציבור העיוורים.
את עוד תקבלי מכתבים כאלה ואחרים, מיילים, פקסים וטלפונים. לא כלם יכולים להתיישב מול המחשב ולכתוב לך. או לכתוב מכתבים בכתב יד או באיזה צורה שלא תהיה. את יודעת אנחנו לא רואים. אין לנו אפשרות טכנית לשלוח לך מכתב מזמר - מזלי שבנותיי הצעירות מכירות את מלאכת המחשב ויודעות להקיש את האותיות הנכונות.
לא להניח לבושה הזו להתמשך. אני מפציר בגברתי להורות לרשם העמותות לא להיטפל לציבור החלש שאיננו יכול להגיב.