"הראייה הכוללת" כפי שנוהגים להסביר לנו הנבחרים, כל כך רחבה - שלדעתם, אנחנו בני התמותה הרגילים - ממש לא יכולים להבין את מורכבות הדברים. הם רואים עצמם כ"מנגנון על" רב נתונים וחכמה, שרק הוא מסוגל לנווט כל הפוליטיקה והמעשים הרציניים באמת, בהצלחה ששום גורם אחר לא יבין זאת.
אני, האזרח הנחות והרגיל (בעיניהם...) רואה את הדברים לגמרי אחרת. אני טוען שהמלך עירום, ויותר מזה: עם גוף עקום, פרצוף מכוער, ושכל כמו של ציפור.
קחו את ראש הממשלה. מעבר למומנטום הטבעי לומר: קחו אותו ממני, הבה נברר מי הוא באמת, ומה סגולותיו לנהל את המדינה? עברו הצבאי מפואר, אבל במונחים של ריאליטי - לא כל כך בטוח שהוא מאפיל על אחרים שדרגותיהם נחותות יותר. האם עצם הישרדותו בקרבות, כאשר טובים וחכמים נפלו ולא שרדו לחיים האזרחיים - נותנות לו פור?! האם בצבא המרופד והמרפד, זה באמת חוכמה כל כך גדולה לתת פקודה ולהזיז מערכות ענק?! האם הסינוור של העבר
הצבאי אינו מקפצה כמעט בטוחה לכיבוש כל יעד אזרחי, תעשייתי, פוליטי - כאשר כבר הוכח שקצינים בכירים היו מעורבים בפלילים, בשחיתויות, במעילות, ומה לא?!
אבל הוא הגיע. הוא יושב חזק מאוד בכס השלטון. הוא קרוב לכל מוקד כח אפשרי, ואין עוררין שאפילו יו"ר עובדי חברת החשמל עם היד על השלטר - מקנא בו. אז מי נותן לנו ביטחון כי מחשבות האיש הזה היושב במוקד קבלת ההחלטות, יכול אישית, מסוגל עניינית, מעורב ביושר, מנותק מלחצים - בהגיעו להחלטות הרות גורל לכולנו?! כי יש הרבה ארועים יומיומיים, ואחרים, הגורמים לפשוטי עם כמוני להרים גבה, לשפשף עיניים, להרים ראש, לאמץ המח, ולהימתח בחוסר נוחות בכורסא בבית בסוף יום עבודה
קשה שנרתם כולו לפרנסת המשפחה. כי יש בעיית ביטחון, שבלי להיכנס לנבכי ימין ושמאל - משהו ממש מסריח מכל ההתנהלות.
אם אותו ראש ממשלה הגה רעיון (אני מודה שאין לו זכות יוצרים עליו - אבל כעת יעני הוא הקובע) שיוצאים מכל עזה, ומנסים להזיז את המבוי הסתום הזה של סיכסוך שכנים - לתזוזה
כלשהי שתחייב את כל העולם להביט בנו קצת יותר באהדה שוחרת שלום, אז מה קורה?!
מצד אחד, הראש ממשלה הזה, פונה למפלגתו, כדי שיכריעו. זה היה תמוה עוד בתחילת הדרך, ונראה רע יותר ויותר, מיום ליום.
אח"כ הוא הבין שעשה טעות (אני ד"א מאמין שהוא ידע מראש כי טעות זו תשרת אותו למשוך זמן עד אחרי החלטת מזוז... אבל נעזוב דיעות אישיות) ואמר שיתחיל להתנהג כמו ראש ממשלה נבחר: החלטת ממשלה.
אבל הקלפים כבר נטרפו, המתנגדים הרימו ראש (מתנגדים עם המון אינטרסים פוליטיים... זוכרים תחילת התהיות שלי על הפוליטיקאים? וכעת כל אחד מנסה למשוך עד כמה שאפשר לכיוון... לכיוון בחירתו מחדש כח"כ... לכיוון בחירת המנהיג הבא לראשות הממשלה... לכיוון הקואליציה העתידית, אחרי שההם ייצאו מהממשלה, אחרי שההם יכנסו, ואחרי שייקבע תאריך חדש לבחירות
טוב. הבנתי. לא חידשתי. כל מה שכתבתי - ידעתם.
יפה. אני שמח. אבל...
האם הרישא של דבריי שמה שרואים אנחנו בגובה העיניים או הריצפה - הוא גם מה שרואה או צריך לראות ראש הממשלה?!
יבואו החכמולוגים ויאמרו: אתה חושב עצמך חכם? למה, אתה מקבל את כל הדוחות הסודיים של השב"כ, המודיעין הצבאי, היועצים האיסטרטגיים, המוסד, השכפ"צ, היחצפ"צ...?!
לא. אינני מקבל דוחות. אבל אני כן רואה תוצאות. יותר נכון, אני לא רואה תוצאות.
אני לא רואה שהאזרח בישראל יודע כבר שנים רבות אם פנינו לשלום או למלחמה.
אני לא רואה אם הפוליטיקאים רואים את עתיד המדינה מול עיניהם, או עתידם האישי.
אני לא רואה שהכלכלה צומחת, למרות נתונים כלכליים מכל מיני מקבלי משכורות עתק.
אני לא רואה מאות אלפי מקומות עבודה חדשים, למרות השיגשוג בבורסה.
אני לא רואה תוכנית אמיתית למלחמה בקטל בדרכים.
אני לא רואה אהדת הציבור לפוליטיקאים.
אני לא רואה אהדת הפוליטיקאים לציבור, גם בין בחירות לבחירות.
אני לא רואה את ראיית הנבחרים, לבעיות האמיתיות היומיומיות שלנו על כל אתר ואתר.
אני לא רואה זיק של תקווה בעיניי האזרחים.
אני לא רואה זיק של תקווה בראייה הלאומית שלנו.
אני לא רואה, איך ראש הממשלה רואה, את מה שאני רואה שהוא לא רואה!!!
