מסתבר שלא בגלל הדת אין אוטובוסים בשבת, אלא שהמיעוט הצפוי (אולי) של נוסעים, יחד עם הצורך לשלם לנהגים שכר כפול, גורמים לכך שלחברות האוטובוסים פשוט לא משתלם לעבוד בשבת.
לכן אני מציע לא לחייב את חברות האוטובוסים לעבוד בשבת אלא רק להתיר להן, רק בקווים בהם זה ישתלם - ולקבוע כי מחיר הנסיעה בשבת יהיה כפול, אך לקוח שיגיע באוטובוס בשבת אל בית עסק או אל מקום בילוי, יזוכה בעת התשלום עבור הקנייה או עבור הבילוי במחיר הכרטיס, תמורת מסירתו. והרי ממש כך נהוג לפטור מדמי החניה בעל רכב החונה בקניון, אם ערך קנייה באחת מחנויותיו.
היתר לחברות האוטובוסים לפעול בשבת בכל קו שישתלם להן, תוך שמחיר הכרטיס בשבת הוא כפול, והחזר דמי הכרטיס לנוסע על-ידי בית העסק שיצא נשכר מכך שהגיעו אליו עוד לקוחות - זו הדרך להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. ומשום שהקווים אשר כך יפעלו יהיו רק אלה ש"נוסע של שבת" באמת זקוק להם, נפח התנועה בכבישים בשבת רק יקטן, ועל כך אפילו שומרי המצוות יברכו.