מכתב עידוד לעולים להר הבית

לאחי ורעי, העולים להר בית ה', ובאים לעזרת ה' בגיבורים, ה' עמכם!.

לאור הגינוי שהתפרסם לאחרונה כנגד העולים להר הבית, 'נחזור על הראשונות', לחזק ידים רפות, ומול המתנגדים לעליה להר, נמשיך את קיום מצות העליה להר - ביתר שאת ויתר עז!. ידע כל העולה להר, כי בעלייתו הוא מקיים מצוות רבות מן התורה, מצוות שאחרים מבטלים את קיומן.

• "מקדשי תיראו": כשאדם מישראל עולה בטהרה להר בית ה', הוא מקיים מצות עשה זו - שהרי נכנס אל ההר ביראה בקדושה ובטהרה.

• "עובדהו במקדשו": אדם המתפלל בהר ומשתחווה - מקיים מצוה זו.

• מצות "ירושה וישיבה": העליה אל ההר יש בה מצוות עשה של 'ירושה וישיבה', כי המקום הולך ונכבש על-ידי המוני הערבים המתכנסים בהר מדי יום ביומו, במימון מדינות ערב, ובמטרה להגן על המקום כמבצר של הוואקף. הערבים המתכנסים, רוגמים שוטרים יחד עם יהודים העולים בטהרה, זאת, בשם האיסלאם. לפיכך עליית יהודים בימים אלה, כמוה ככיבוש המקום בידי הצנחנים בעבר.

• "לשכנו תדרשו ובאת שמה": העולה להר במטרה לקרב את הרגע בו תתחדש העבודה במקדש, מקיים מצוה כנ"ל.

• מצות אהבת ה': אדם העולה להר מקיים מצוה נוספת בתורה - אהבת ה'. כי העליה להר הבית למרות התנגדות חוגים גלותיים, היא ניסיון מאת ה', שהעומד בו מקיים מצות עשה. כך נאמר בתורה: "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום... לא תשמע אל דברי... חולם החלום ההוא! כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת; הישכם אוהבים את ה' אלהיכם". האוסרים לעלות להר אין להם מקור אלא דברי "חלומות", כגון, שמקדש יירד משמים, או שתבוא רעידת אדמה שתהרוס את המסגדים, וכד'. אנו מאמינים בתורת משה, האומרת: "ועשו לי מקדש", ודבקים אנו בפסק הרמב"ם, הקובע, כי חובה לבנות מקדש מידית ובידיים! לא נאבה ולא נשמע לאומרים - 'מקדש משמים', ולא נאמין בהשקפה, שלמרבה הצער יסודה ב'ספרים החיצונים' שנכתבו בימי בית שני, והיא השקפה אפיקורסית נוצרית, האוסרת מקדש בידי אדם. יש למחות באלו המחזיקים בשיטה זו, ותולים את דברים אלו ב'שיטת רש"י' כביכול.

• "ועשו לי מקדש": העולה להר הבית, במטרה לקרב את שעת העבודה על גבי המזבח, מקיים בכך מצות "ועשו לי מקדש", כי אם אין הר - אין מקדש. כל יהודי נקרא לעמוד בניסיון, לא להטות אוזן לאלו המפקפקים במצות "ועשו לי מקדש", כמצוה מיידית המתחייבת בכל יום, ולא יטה אוזנו לאלו המבטלים את קיומן של מאתיים מצוות המתקיימות במקדש.

• "לא תגורו מפני איש!" העולה להר הבית מקיים מצות - "לא תגורו", שכן, מדי פעם יוצאים תלמידי חכמים בקריאה ובאזהרה: "השמרו לכם עלות בהר!" אזהרה זו אינה אלא מליצה, שכן פסוק זה נאמר ביחס להר סיני במתן תורה, ואין לפחד מפסק הלכה שאינו אלא מליצה.

• "הוכח תוכיח": מצוה נוספת שמקיים העולה להר הבית, היא מצות התוכחה, שהיא מצוה מן התורה, שמחוייב בה אפילו תלמיד לרבו. בעצם עליית האלפים להר, יש בכך דברי תוכחה לעם ישראל ולמנהיגיו, ולמרנן ורבנן באשר הם שם: די להתעלמות מן המקדש! הבה נקום ונחדש את העבודה בחצרות בית ה' כימי עולם וכשנים קדמוניות!

• "מדבר שקר תרחק": העולה להר הבית, מקיים מצוה זו, שכן, יש תלמידי חכמים המזהירים, שאסור להכנס לתחומי הר הבית, מפני איסור 'כרת'. למרבה הצער, יש בדבריהם הונאת הציבור, כאילו ההר כולו אסור באיסור כרת. יש בכך סילוף ההלכה, וגם סילוף האמת, חלילה. כי כאמור לעיל, מצוה מן התורה לעלות להר הבית בכל עת ובכל שעה. ואילו איסור כרת לא נאמר אלא על שטח מצומצם בהר, על 'מחנה שכינה' - במרכז ההר, סביב כיפת הסלע - שטח ידוע ומוכר לכל, שאינו אלא חמישה אחוז משטח הר הבית כולו.

• "מדבר שקר תרחק". למרבה הצער, הקביעה בשם 'גדולי התורה' ו'גדולי הדורות', בדבר האיסור לעלות להר ולחדש את העבודה במקדש, אינה אמת. הרמב"ם עלה להר הבית, הרדב"ז כתב תשובה מסודרת, כיצד עולים להר הבית. הרבנות יצאה בהודעות קצרות, אך אין 'גדול בתורה' אשר יצא מטעם הרבנות הראשית והוכיח בחיבור מסודר, ובו מקורות המבררים את שאלת העליה להר הבית, ולא שמענו על חיבור הלכתי המסביר, מדוע מאתיים מצוות התורה המתקיימות במקדש, בטלות בדורנו.

• מי שכתב בירור מסודר ומקיף בעניין העליה להר הבית, הוא מו"ר הרב גורן זצ"ל, שהוציא ספר בשם 'הר הבית', המחייב את העלייה להר הבית, וטרם קם גדול בישראל אשר כתב ספר עם מידות מדויקות כמוהו, הסותר את דבריו. כמו-כן, טרם קם גדול בישראל אשר כתב חיבור מסודר, המוכיח, מדוע מאתיים מצוות התורה שבמקדש בטלות זה ארבעים וחמש שנה. אם יש 'גדול' אחד כזה, אנא! יוציא את ספרו לאור, ויעמיד אותו למבחן גדולי התורה בדורנו! נכון לומר שתלמידי חכמים התעלמו משאלת העליה להר וחידוש העבודה. אך האומר: "כל גדולי ישראל" אסרו את העליה להר, ואסרו את חידוש העבודה - אינו אומר אמת.

• כך לימדונו חכמינו ז"ל (ויקרא רבה יט, ב): "אם מתכנסים כל אומות העולם לעקור דבר אחד מהתורה אינן יכולין! ממי אתה למד? - משלמה! שביקש לעקור אות אחת מן התורה... אמר הקב"ה... הרי שלמה בטל ומאה כיוצא בו, ו'יוד' מן התורה אינה בטילה לעולם".

• כבר היו גדולי ישראל בזמן בית שני, שנתעלמה מהן הלכה בעניין הקרבת קרבן פסח, והם, במידת הענווה שלהם הודו בטעותם, ופרשו מנשיאותם בסנהדרין. אף הלל הזקן בענוותו ידע לומר (פסחים סו, א): "הלכה זו שמעתי ושכחתי... הנח להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן". אנא! הניחו להם לישראל! כי האלפים הרבים מישראל, העולים להר בקדושה ובטהרה, להחזיק בהר הבית מפני אויבי ישראל, ולחדש את העבודה במקדש - בני נביאים הם!

עובדות והלכות שראוי לדעת

זה ארבעים וחמש שנה, שהר הבית שוחרר בחסדי ה' בידי צבא ישראל. מבחינת ההלכה, מיד באותה שעה התחייב עם ישראל, לקיים את כל המצוות האמורות במקדש.

עובדה כאובה מאותם ימים, אך כתובה שחור על גבי לבן: היו תלמידי חכמים ועסקנים, שהלכו מיד עם הכיבוש - ובניגוד להלכה - אל ראש הממשלה, וביקשו למסור את הר הבית לידי הערבים, כי הגלות נמשכת והמקדש יירד משמים.

למרבה הצער, במהלך ארבעים וחמש שנה, זו ההשקפה השלטת ברבנות הראשית לישראל. הרבנות לא הקדישה במהלך תקופה זו, אף לא דקה אחת לדיון בשאלה, כיצד לחדש את עבודת הקרבנות.

הרבנות הראשית מוציאה הודעות האוסרות את העלייה להר הבית, בטענה, שמקום המקדש "נעלם מאיתנו", זאת, תוך התעלמות מן המקובל בעולם ההלכה והמחקר, שמקום ההיכל והעזרה ידוע ומוכר, וכיפת הסלע היא מקום המקדש וקודש הקדשים. הרבנות מעולם לא קיימה דיון מסודר בעניין, וכשנקבע, בזמנו, דיון במועצת הרבנות בנושא זה, בהשתתפות חוקרים, בוטל הדיון בגלל לחצים פנימיים.

הרבנות הראשית הקימה וועדה בראשות הרב שאר ישוב כהן, לבדיקת אפשרות של הקמת בית כנסת בהר הבית, בהנחה, שמצוה לעלות להר הבית ולהתפלל בו. אך הנושא לא הובא לדיון בגלל פוליטיקה פנימית וחיצונית.

ראוי לציין, שהספר 'הר הבית' מאת הרב גורן זצ"ל, יצא לאור רק לאחר סיום תפקידו של הרב גורן ברבנות הראשית. הרב נמנע מלהוציא אותו בתקופת כהונתו, כדי לא לעורר מחלוקת בתוך הרבנות, בה שולטת ההשקפה המנוגדת למציאות כי "אנחנו עדיין בגלות".

הרבנות הראשית מקפידה שלא לחרוג מן ההלכות שהתקיימו בגלות. לדוגמה בלבד: הנסיונות להביא בפני הרבנות שאלה להכרעה, האם יש חיוב לקיים את מצות התכלת בציצית בדורנו - לא צלחו.
גם כשגירשו עשרות אלפי יהודים מרחבי סיני ומגוש קטיף, לא ראתה הרבנות לנכון להתערב. למרות שגירוש יהודים וחורבן ישובים בארץ ישראל הוא מעשה הכרוך בעבירות חמורות מן התורה - מצוות עשה ולא תעשה - והרבנות עמדה מנגד.

באשר לנו, אנו יהודים פשוטים, המשתדלים לקיים את תורת משה כלשונה. אין לנו את הכתפיים הרחבות של תלמידי חכמים הסבורים שכוחם רב להסכים עם ביטול מאות מצוות מן התורה.

הננו מאמינים באמונה שלימה, כי לא הביא אותנו אלוקי ישראל אל הארץ הזאת ואל מקום המקדש, כדי למסור אותו לערבים, להבטיח את שלטונם בחצרות בית ה', ולקרקר בהיכלו.

לפיכך חזק ונתחזק, לעמוד מול כל הנסיונות באמונה ובקיום מצוות. אנו נמשיך לעלות להר הבית - כמצות התורה, ולקיים בו את מצוות התורה הנזכרות לעיל.

נמשיך להחזיק בדברי חז"ל (ירושלמי ברכות): "אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד - עמוד והתחזק בה! ואתה מקבל שכר כולם!", ולעם ישראל ולמורי ההוראה לדורות נקום ונקרא.