ימים לא קלים עוברים עלינו, ואני שומע שגם עליכם. ימים של חוסר ודאות, והלמות תופי מלחמה. ימים שבהם התקשורת מאכילה אותנו באינפורמציה ודיסאינפורמציה לרוב, ואין אנו יודעים כבר מה המצב לאשורו, ולמי ולמה עלינו להאמין. התמונה הגדולה אינה מול עינינו, וספק אם היא מול עיני מנהיגינו. אז נכון, אנחנו במזרח התיכון, למודי גוזמאות והתפארויות שווא, ובהחלט ייתכן שכל דברי האיום והרהב הם פקה פקה, ניפוחי חזה ריקים מתוכן, ולוחמת הפחדה פסיכולוגית, ולאף אחד מן הצדדים אין את הרצון או הכדאיות לתקוף.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
