הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מושגים
ראשי  /   מגדר  משפט  פסיקה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 שפינט-סיראי שרון
 חדד עמית
 מושקט יורם
 יצחק ראובן
 סירוטה-הולנדר דפנה
 וינרוט יחיאל
 בן-אריה יפעת
 נשר עודד
 שמעון גלעד
 מנחם אברהם
 טבול מתן
 שויצקי אמיר
 פפיש ליאור
 דרוקר אורי
 ג'והן דוד
 שיף נעמה
 שטרנטל יוסף
 זוקין קרן
 שוב אביעד
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הנוטרה דאם זקוקה לשיפוץ
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
"רוצה לקנות חנות?"
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
סדוקה
01/08/2017   |   יוסף כהן-אלרן
 
 
 
הפנים האמיתיות של בנימין נתניהו
01/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
תקציב המדינה - זוויות להבנתו
01/08/2017   |   דניאל גלילי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בג"צ שדולת הנשים
"להפלייתן של נשים במגזרי התעסוקה והפעילות המשקית נודעת השפעה מצטברת על דימוין השלילי" [צילום: בוצ´צ´ו]

השופט מצא קבע כי יש לקבל את עמדת העותרת לבטל את מינוי הדירקטורים הגברים שנתמנו בכדי לפנות מקום לנשים: נכון, זהו צעד חריף, ברם, המשיבה שאינה מודעת דיה לחובתה זו לשוויון תטמיע חובה זו דווקא ע"י אימוצו של אמצעי מיוחד אשר יעמיד אותה על רמת החשיבות ומידת הדחיפות שבה ראה המחוקק את הצורך לתקן את עיוותי ההפליה של נשים. ויתור על קיום מצוות החוק יעודד מגמה שללילית זו.

שדולת הנשים עותרת להורות לשר הממונה ליישם את העדפתן המתקנת של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות השופט מצא: אפליה מנציחה את עצמה ומייצרת תפיסות שליליות בחברה כלפי מושאיה

▪  ▪  ▪
העותרת, שדולת הנשים בישראל, עותרת לקיים את מצוותו של ס' 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות. המשיבה, המדינה, מסכימה שיש לעשות כן אולם סלע המחלוקת נסוב על 3 סוגיות:

1) מה טיב החובה המוטלת על שר (ולפי העניין, על הממשלה) לפי סעיף 18א(ב)?

2) כלום במינויים נשוא העתירות קיימו השרים הממונים את החובה שהייתה מוטלת עליהם?

3) בהנחה שהתשובה לשאלה השנייה היא בשלילה, מה דין המינויים שנעשו, לאחר שהפכו לעובדה מוגמרת?

נפסק:

השופט מצא:

1) תכלית ס' 18א' לתקן עיוות חברתי. דא עקא, שמתן הזדמנות שווה עשוי להשיג תוצאה שוויונית רק כאשר האוכלוסיות המתמודדות עושות כן מעמדת מוצא שהיא פחות או יותר שווה; שכן רק בתנאים של שוויון התחלתי הינן בעלות סיכויים שווים להשיגה. ההעדפה המתקנת באה לאזן פער זה.

2) האפליה הקיימת ושרירה כיום אינה מיוסדת על אידיאולוגיה מוצהרת, אלא בהרגלים חברתיים אשר נשתרשו והניזונים מקיומה של מעין הסכמה כללית לא-מודעת-הרווחת, כמובן, גם בקרב הנשים עצמן - וההופכת את ההפליה למציאות חברתית נמשכת: אך היעדרה של כוונה מפלה אינה משנה לעניין זה: האפליה קיימת: זאת ועוד: להפלייתן של נשים במגזרי התעסוקה והפעילות המשקית נודעת השפעה מצטברת על דימוין השלילי, כמעמד שהוא כביכול נחות, גם בתחומים אחרים. האפליה למעשה מזינה את עצמה. לדעת השופט מצא, סביר להניח, כי הנתונים שהוצגו, ביחס לקיפוח הניכר והגלוי לעין של נשים בהרכביהם של דירקטוריונים אלה, אינם אלא בבואה של תופעה חברתית רחבה הרבה יותר: על כן יש לפרש את סעיף 18א' על-רקע הקשרו הענייני של צורך חברתי רחב: חיזוק חלקן של נשים במערכות התעסוקה בכלל, וברמות הניהול בפרט, של כל מגזרי הפעילות המשקית לענפיה.

3) עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הועלה עיקרון השוויון "למדרגה נורמטיבית חוקתית, על חוקית".

4) הואיל והפלייתן של נשים בחברה המודרנית הינה, בעיקרה, תופעה המושרשת בתפיסות סמויות, חוסנה המוסרי של חברה שוחרת שוויון יכול להיבחן בהיקף האמצעים והמאמצים החיוביים שנכונה היא לנקוט ולהשקיע בשבירת הסטטוס קוו וביצירת מציאות חדשה ושוויונית: אשר על כן העדפה מתקנת, גם אם תכליתה נקודתית, תגשים מטרה רצויה כללית של ביעור השורשים הנסתרים של אי השוויון.

5) השאלה הראשונה הטעונה בירור היא: מה טיב החובה המוטלת על השר המוסמך לפי ס' 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות? התשובה לשאלה זו נובעת מפרשנותם של שני מושגי מפתח בלשון הסעיף: האחד - "ביטוי הולם לייצוג" - הקובע את אמת המידה להעדפה המתקנת, שעל פיה מוטל על השר לפעול; והשני - "ככל שהדבר ניתן בנסיבות העניין" - המציב סייג לחובת השר לקיים אמת מידה זו, הלכה למעשה, בכל מינוי ומינוי.

6) מתן ביטוי הולם אינו 'מתן ביטוי כלשהו' לייצוגן של נשים בדירקטוריון. ברם: מתן הייצוג היחסי לנשים צריך להיקבע בהתאם לאופיו, מטרותיו וצרכיו המיוחדים של התאגיד.

7) מלשון הביטוי "ככל שניתן בנסיבות העניין" אנו למדים כי זהו סייג וצריך לאזן בינו לבין תכלית השוויון העומדת ביסוד החוק: לדעת בא-כוח העותרת יש לפרש זאת כך: כאשר ישנם מועמדים ראויים משני המינים לתפקיד, הגם שמקרב הגברים מצוי מועמד יותר ראוי, יש להעדיף, מכוחה של העדפה מתקנת, מועמדת ולא מועמד: לדעת מצא: יש לבדוק מה רלוונטיות יתרון זה של המועמד למשרה, תוך העדפת עיקרון ההעדפה המתקנת: ברם, יש לזכור שיתרון עודף של גבר בדמות ניסיון רב בשנים הינו בדיוק תוצר האפליה ארוכת השנים שהייתה נהוגה: בכל מקרה היחס בין חובת ההעדפה המתקנת של נשים (העיקרון הכללי) לבין הסייג (כאשר נמצא מועמד ראוי במיוחד שהוא גבר) יש להעדיף את העיקרון הכללי על פני הסייג ולהחיל את הסייג במקרים חריגים.

8) נטל ההוכחה כי לא נמצאה מועמדת מתאימה מוטל על כתפי השר: עליו להוכיח כי נקט אמצעים סבירים לאיתור מועמדת שכזו.

9) מן הממצאים שעלו בפני השופטים עולה, כי שר האוצר ושר האנרגיה והתשתיות החליטו עלי מינוייהם של שני דירקטורים חדשים, לדירקטוריון של חברה ממשלתית שחברים בו גברים בלבד, מלי לתת את דעתם לקיום החובה המוטלת עליהם, לפי סעיף 18א(ב) להעדיף מינויי של נשים.

מהו הסעד שיש ליתן אם כן?

1) המשיבה מתגוננת בשלוש טעות: המשיבה לטענתה טרם הספיקה להפנים את הוראות החוק, שכן הוא חדש. המועמדים, בכללו של מקרה, ראויים, ואחרון לטענותיה: אין מתקנים עוול בעוול. האמנם? ברם נתקבלה עמדת העותרת: השופט מצא קבע כי יש לקבל את עמדת העותרת לבטל את מינוי הדירקטורים הגברים שנתמנו בכדי לפנות מקום לנשים: נכון, זהו צעד חריף, ברם, המשיבה שאינה מודעת דיה לחובתה זו לשוויון תטמיע חובה זו דווקא על-ידי אימוצו של אמצעי מיוחד אשר יעמיד אותה על רמת החשיבות ומידת הדחיפות שבה ראה המחוקק את הצורך לתקן את עיוותי ההפליה של נשים. ויתור על קיום מצוות החוק יעודד מגמה שללילית זו.

2) מינוי שאינו נכון ואינו הולם את מצוות החוק יפגע בציבור (כנגד הפגיעה בדירקטורים שמינוים יבוטל).

3) הכלל לפיו "אין מתקנים עוול בעוול" אינו חזק כבעבר. כשמדובר במעשה מנהלי הלוקה בפגם חמור (כמו במקרה דנן) הנטייה היא להורות על ביטולו של המעשה המנהלי תוך ניסיון להימנע ככל האפשר מן הפגיעה בצדדים שלישיים אשר הסתמכו עליו בתום לב: מצוות החוק קודמת לכל ורק במקרים חריגים יועדף אינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים.

השופט י. זמיר:

מסכים עם התוצאה שאליה הגיע השופט מצא, אך אומר כי אין להפוך את זכות השוויון לזכות בעלת מעמד חוקתי על חוקי בחופזה. יש לקבל את העתירה מכוח עיקרון השוויון הכללי שעל פיו קבע בית המשפט שורה של הלכות טרם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

השופט קדמי:

1) גם במקום שבו מגיע השר הממנה לכלל מסקנה כי אין בהרכב הדירקטוריון "ביטוי הולם" לייצוגם של בני שני המינים - לא יועדף בן המין שאינו מיוצג באופן הולם, אם בנסיבות העניין דורש התפקיד כישורים שאין לו, ויש למועמד בן המין האחר.

2) די לו לשר שינהג באורח סביר לצורך מינויה של חברת דירקטוריון ולא בקיצוניות: על השר לפעול בשקידה סבירה, ולא מעבר לכך; אסור, לדעת קדמי, לצמצם את שיקול דעתו של השר.

3) ביטול מינויים של הדירקטורים יגרום להם עוול: רק במקרים קיצוניים יש לבטל מינוי, ולא כזה הוא המקרה שלפנינו: ביטול מינויים של הדירקטורים שמונו, לדעת קדמי, נעשה בשל אפשרות אפשרית ערטילאית כי תימצא מועמדת מתאימה: ביטול מועמדות הדירקטורים היווה צעד קיצוני.

4) עומדת לשר חזקה כי פעל כהלכה: נטל ההוכחה כי השר פעל באורח לא סביר לא הורם.

העתירה נתקבלה ברוב דעות השופטים מצא ו-י. זמיר כנגד דעתו החולקת של השופט קדמי.

תאריך:  24/06/2009   |   עודכן:  24/06/2009
ענבל בר-און

מועדון הבלוגרים עוקבים: 24לקבלת רשימות ענבל בר-און לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
רשלנות במשפט מתקיימת לאורכו ולרוחבו: הן בדין הפלילי, הן בדין הנזיקי והן בדיני החברות, אך השימוש השגור ביותר במונח המשפטי 'רשלנות' מצוי בדיני הנזיקין, שכן סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את הרשלנות כעוולה ברת תביעה. ישנם יחסי גומלין בין מבחן האדם הסביר ובין מושג הסבירות במשפט, לבין מושג הרשלנות, שכן רשלנות פירושה סטייה מסטנדרט התנהגות סביר.
03/05/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את הקרנתו של הסרט ג'נין ג'נין. מוחמד בכרי עתר לבג"צ כנגד ההחלטה (בג"צ 316/03 מחמד בכרי ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ואח', תק-על 2003(3), 353).
26/04/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
לאחר עריכת דוח הביניים של ועדת וינוגרד לחקר כשלי המלחמה בלבנון, עתרה ח"כ זהבה גלאון לפרסום דוח הביניים של הוועדה, ולקיום דיוני הוועדה בדלתיים פתוחות ( בג"צ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006, תק-על 2007(1), 751 (להלן: "הבג"צ הראשון"). המדינה גרסה כי על הוועדה לקיים את דיוניה בדלתיים סגורות בשל הצורך להגן על בטחון המדינה כמו גם על חסיון העדויות.
26/04/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
האם מדינת ישראל רשאית, באמצעות גופים הפועלים מטעמה, לקבוע כי ישנם ישובים קהילתיים אשר אך ורק יהודים יכולים להתקבל אליהם? שאלה זו הועלתה בבג"צ קציר (בג"צ 6698/95 עאדל קעדאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1), 258).
21/04/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
האם מדינה אשר ארגון טרור נוהג לחטוף את חייליה בניגוד לכל כללי בית המשפט הבינ"ל רשאית להחזיק קלפי מיקוח? שאלה זו נדונה בעתירה שהגיש עו"ד צבי ריש כנגד החזקתם של קלפי המיקוח בלבנון תמורת שחרורו של רון ארד ( דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721). העתירה נדחתה, ועל כן הגיש עו"ד צבי ריש בקשה לדיון נוסף.
21/04/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים

פורומים
מגדר
משפט
פסיקה
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט