בחפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות סמוך לקיבוץ גבים (אתר חורבת לסן), במימון רכבת ישראל לפני סלילת מסילת הרכבת מאשקלון לנתיבות, נחשף בית מרחץ מהתקופה הביזנטית.
לדברי הארכיאולוג גרגורי סרי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בית המרחץ, המשתרע על שטח של 20X20 מטר, נהרס ככל הנראה בהתמוטטות ושימש מאוחר יותר למזבלה שמולאה בפסולת ביתית. מהממצאים עולה, כי התנור (ההיפוקאוסט) נחפר לתוך הקרקע הטבעית ותקרתו נבנתה בחומר דמוי בטון ועליה אריחי חרס. התקרה נתמכה בעזרת עמודונים הבנויים מלבנים שגובהם כמטר. המתרחצים נכנסו לחדר המלתחה, משם עברו לחדר מים צוננים, ובו היו ככל הנראה אמבטיות מדורגות. בהמשך, עברו המתרחצים לחדר המים הפושרים, ומשם לחדר המים החמים ("קלדריום" - המקביל לסאונה של היום). רצפת החדר החם הייתה מרוצפת בלוחות שיש שחלקם מגיע לגודל של מטר X מטר. עדות להרס התקרה ניתן לראות בצורת עמודי התנור שנדחפו לכיוונים שונים".
לאחר ההרס שימש המבנה כמקור לאבני בנייה כפי שמעיד שוד קירות האבן. שימוש משני באבנים ניתן למצוא בשטח המרכזי של החפירה. בשטח זה נתגלו מספר מבני מגורים ובהם קנקני אגירה כשהם מוצבים באתרם.
מבני הכפר ובית המרחץ מצטרפים לממצאים שנתגלו בחפירה הקודמת שהתנהלה בצדו השני של הכביש. להערכתו של גרגורי סרי "מדובר על כפר שכלכלתו הייתה מבוססת על ייצור יין וכלי חרס. האתר היה ממוקם על דרך שיצאה מבאר שבע לעזה וככל הנראה תחילתו כתחנת דרכים בתקופה הרומית".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
