כמו קללה שצנחה משמיים,
במטוסים חטופים בנקל,
דם נשפך כאוקיינוס של מים,
מערבב אנשים וברזל.
בוקר מר בתוך חודש ספטמבר,
והטוב שהיה בי נשבר,
בו הרוע, על כל הקופה מהמר,
והחופש באפר נקבר.
שאלה נשאלה רק: "מדוע?"
אנשים כה רעים בנפשם,
הכאב כאסיר בתוך לב השסוע,
לא ידע מנוחה לעולם.
כל שליח הטרור של בן-לאדן
או ארגון קיצוני מוסלמי,
לא יוכלו ל"אמת" - בה האל דן,
כל אדם, בבית דין השמימי.
זמן הגיע, שלבו את הכוח,
רוע זה יש לנצח למחוק,
אז תפעילו סוף סוף את המוח,
אל תתנו על הצדק לצחוק.
עורו נא כל צבעות של היושר,
להגן על עולם התקווה,
בו הצדק וחופש הם נכס ואושר,
עושר רב - ממלאת אהבה.
