כל בוקר אני עוקדת אתכם מחדש,
בני, אשר נוצרתם בתוכי.
כל בוקר כובלת מחדש
מקריבה את קרבן התמיד
קרבן עולה
קרבן אשם
קרבן תודה
קרבן שלמים
מבקשת סליחה
אומרת קדיש
מודה
קוראת בשמך
מודיעה בעמים עלילותיך
זוכרת נפלאותיך
כל בוקר נאחז איל שערי
בסבל עצי האלה
פעמים אני דוד
פעמים אבשלום
עוברת במעבר הפלאות האינסופי
הופכת מקרבן למנצח
בונה את ירושלים בתוכי
שרה את שירת הים
חוצה את ים סוף
נוטעת אותך אלי
במקדשך אשר בי
הולכת ביבשה בתוך הים
מבקרת בהיכלותיך:
היכל לבנת הספיר,
היכל עצם השמים
בו אני אומרת קדושה
היכל נוגה, היכל זכות,
והיכל אהבה,
בו אומרת קריאת שמע
אוהבת אותך בכל מאודי
משננת על שפתי
כותבת על שערי.
בהיכל קודש הקדשים שבבריאה
אומרת את תפילת העמידה
מתקדשת לך שלוש פעמים
מתפללת על אחרים להחזירם בתשובה
יודעת שאתה סולח
שאתה רואה בעניינו
רב את ריבנו
רופא לכל תחלואנו
מקבץ נידחנו
מסיר מאתנו כל יגון מאנחה
שובר אויבים ומכניע זדים
אני היא פליטת בית סופרי ישראל
לעולם לא אבוש כי בך בטחתי
כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה.
חוזרת לעולם העשיה
אומרת קדיש על הורי
ומרחוק נראה הר ה'
האיל האחר
הופך להיות איל אחד.
ביום ההוא
יהיה ה' אחד
ושמו
אחד
