אני, שראיתי ביתי נהרס
ברגע.
משוטטת בארצי,
בונה לבנים זו על גבי זו
ונוטשת.
עזובות,
פה ושם
כמצבות
לבית זוכר
קול בתוכו.
תוכניות ובתים על נייר נערמים
כהרי פסולת
אנשים אחרים ינברו בם למצוא
פינות חמד. לבנות סביבן
מקדש.
לא ימצא עוד מקום בו ריח גופי
יעמוד
כלוא בין קירות
ועיני דורות קודמים יביטו מכתלים
מפזרים בטחונות לעד
כרוח.
אני, במו עיני ראיתי
ביתי נהרס
מול פני
כל רגע.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
