לחיות את השפלה כל רגע,
ולחפש נקמת הדם,
לחשוש להימנע מפגע,
בצל הטפת שנאת חינם...
במציאות בורות ועוני,
כשמוות בסמטה שורץ...
קשה קצת להבדיל בשוני,
מי שח אמת מי מתלוצץ.
מי הצודק ומי מכניע...
במי לבטוח כדי לשרוד...
אין צורך אף פעם במניע,
כל עוד לפה מגיע עוד...
מעבר לגדר מנגד,
שחר אדום צובע כל...
אך אין יותר לאן לסגת,
בפחד ממשיכים לסבול.
נותנים לצה"ל לנצח,
כי הוא הכי טוב בעולם...
כולם מהר הוא יכסח...
יהיה שלום, מיד, מושלם.
רק השנאה היא השורצת...
מעל גופות מלאות בדם...
מכל מקום אימה פורצת...
זה עולמי... מתי זה תם?
