בררנית נצחית

שוב לא עלית על רכבת הקיץ
ושוב נשארת באותה תחנה
שרכבות למחוזות חפצייך
עוצרות (אם בכלל) בה אחת לעונה

ושוב נשארת לבדך גם הפעם
על הרציף – מביטה ל- רָחוֹק
כמו שהבטת אחרַי בכול פעם
ששאלתי אותך והשבת לי "עוד לא"

וכך מן הסתם גם האיש שנופפת לו
מעל הרציף הריק היום
שאל ושאל ושאל ושאל ו-
השבת לו תמיד שעוד לא...

יופייך היה ועודנו
חסר רחמים
חסר פשרות
וכך יישאר בשבילי לפחות
(לפחות מרחוק) –

שוב לא עלית על רכבת הסתיו ו-
אַת באותה תחנה כמו תמיד
אבל זאת אני רק מנחש בקפה
שכבר מתקרר פה ביחד איתי...

וכך אולי מנחשים כבר כמוני
הבא אחרַי והבא אחריו
והבא אחריהם והנחליאלי
שבא לבלות איתך עוד חורף רע –