נערה מסתורית עם כנפיים

נערה מסתורית עם כנפיים,
יד אוחזת ענף של עלים,
אל גופה ניתז קצפ המים,
בפניה מבט של אלים.

נח זנבה כשמלה מקושטת,
שערה על הארץ גולש,
אמיתית היא, או סתם דמות מופשטת,
כך לבי לפסלה מבקש.

בכנפיה הרוח שורקת
ושפתיה פתוחות לשירה,
אך במקום זאת שתיקה בה צוחקת,
ואותי מחדש מסעירה.

נערה מסתורית עם כנפיים,
הזיה את או פרי החלום,
זנב של דג לך- מלכות של המים
וכנפיים – מלכות המרום.

שתי עיניה פונות לשמיים,
על חזה החשוף קצף ים,
חיה היא בין שמיים ומים,
על הקרקע בו נוף המושלם.

לה ביד עץ חיים והדעת,
איתנה היא כמו סלע מוצק,
כל יצור חי ירצה בה לגעת,
מיופייה מסתורי – משותק.