חמור חמורון הפסיק לעבוד
החליט לבית-ספר ללכת ללמוד
השיל לו המתג,השליך הרתמה
השאיר אחריו כל חריש אדמה
השים פעמיו לעיר הקרובה
בה חשב ירבה שכל וחוכמה
ילקוט על השכם, ושיר בלבב
צוהל ושמח, וקל ברגליו
הלך הלוך וקרב אל העיר
והיכל החכמה לו קרץ והאיר
בחצר ההיכל עם ריבוא תלמידים
בשורה התיצב עם פתיחת לימודים
ובראש כל שורה, עמדו המורים
לכיתות יכנסו את הילדים
ועת לשבת, ועת לשקוט
לשים לב ולשמוע כל אות, וכל אות
לקלוט ולקלוט,לקלוט וללמוד
אך אהה ידידנו, אינו מבין כלום
ראשו כמו ישן, או סתום, או רדום
מביט במורה, אזניים זוקף
בולע כל ניד של עפעף מרפרף
אך לשוא כל הקשב, לשוא מאמץ
מזיע יושב חפוי ראש ושפל גב
כל מילה לו סינית, כל פסוק כמו רוסית
מה משמען של מילות העיברית?
ישב וחשב והחליט לבסוף
תורה וחכמה, נועדו ליצורים דמויי קוף
לאחר הסקת מסקנה כה ברורה
נטל ילקוטו וניתר בנעירה
ושב לשדות ועמד בשורה
וחרש וחרש, ופצח בשירה
עד היום תמצאוהו מעלה שם גרה
אימרו ילדים! קופיפים חביבים
האם צדק ידידנו בכל הדברים?
איחולי לכם, הרבו חכמה ודעת
ולחמורים הניחו לאכול את הדלעת.
