לִבִּי יוֹצֵא אֵלַיִךְ, אִמִּי רָחֵל
עַל אֵם הַדֶּרֶך
שֶעֵינַיִךְ זוֹהֲרוֹת כִּמְדוּרוֹת
הַמְחַמְמוֹת אֶת לִבִּי
אֶת לִבֵּנוּ
בָּנַיִךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
עַל אֵם הַדֶּרֶך אַתְּ יוֹשֶׁבֶת
מְקוֹנֶנֶת
לֹא עַל מַר גּוֹרָלֵךְ
לֹא עַל כִּי נִלְקַח מִמֵּך אָהוּב לִבֵּךְ
לֹא עַל תְּלָאוֹת לֵידָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.
עָלֵינוּ אַתְּ מְקוֹנֶנֶת
עַל בָּנַיִךְ הָאוֹבְדִים
שֶׁנִשְׁבּוּ בִּידֵי קוֹסְמֵי עֵגֶל הַזָּהָב
שֶׁבָּנוּ מִגְדָּלִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר
שֶׁנִבְלְלָה שְׂפָתָם
שֶׁנִכְחֲדוּ בְּמַבּוּל, בִּשְׂרֵיפָה, בַּשּׁוֹאָה
כֻּלָּם הָיוּ בָּנַיִךְ, רָחֵל
וְאֶת כֻּלָּנוּ אַתְּ מְכַנֶּסֶת
תַּחַת כְּנָפַיִךְ,
כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה,
בְּאַהֲבָה רַבָּה, בְּחֶמְלָה, בְּעֶדְנָה,
כְּרַחֵם אֵם
עַל גּוֹזָלֶיהָ הָרַכִּים.
