זאת ועוד

לא רק לעיניך החתוליות
שאי-אפשר להסתכל בהן ישר
מבלי להסגיר איזה סוד
כמו למשל זה שהייתי מת
לעשות אותך ממבט ראשון

לא רק לשפתיך החדות
שאי-אפשר לנשקן
מבלי להיפצע
פצעי-מוות מתוקים ולִרצות
למות כך עוד ועוד

לא רק לצווארך הָאַיָּלִי
שגם עליו בא ליפול
שבע פעמים בכול ביאה
כמו שצדיקים נופלים
בדרך לגן-עדן

לא רק לשדיִך המתנשאים בגאון
מעל פנַי כשאת גוהרת עלַי
כמו שהשמיים גוהרים על ההרים
כמו שהים גוהר על החוף
הלוך ושוב הלוך ושוב הלוך ושוב

לא רק לבטנך המתרוממת חמה ורכה
כמו חוֹלִית שרוחות שוֹבָבוֹת ערמו
במשך קֵיצִים רבים ושכיום
כה טוב לשב מנדודיו בין אהבות שונות
להניח עליה את ראשו ולעצום את עיניו

לא רק לִשְׂפָיוֹתָיִךְ הנִפקחות לקראתי
לאורכן ולרוחבן
לאות ולמופת שאושרה כניסתי
לגנֵי עדניך כאורח כבוד
דבר שבעינַי עולה על כול אוֹת-קוֹמְמִיּוּת

לא רק לכול אלה שכולם כאחד רְאוּיִים
לשבחים נוספים שלא כאן המקום
להיכנס אליהם מחמת צִנְעת הַפְּרָט
ועל-כן נשאיר אותם לדמיונכם
החופשי או המודרך

גם לתחת שלך יש מה להגיד
והוא אומר ועוד איך אומר
דברים שלא פעם מקשרים
בין סוד החיים לטעם הקיום
בלי לְכַחֵד ובלי לצנזר

לילה אחד לדוגמה לאחר שתיקה ארוכה
הוא הכריז פתאום בזו הלשון:
"נָפִיחַ בָּצֵק בְּגִיד פַּטִּישׁ שָׁנָה עֵת"
לרבים זה אולי נשמע ככתב חידה
אבל לי זה הזכיר חד וחלק בני-אדם

בני-אדם נפלאים שהיו ואינם
ואין ולא יהיה להם לעולם שום תחליף!
למזלי כול דבר טוב מהמעטים
שעדיין קיימים או קורים בעולם
מזכיר לי אותם

לְמַזָּלִי

קולותיך שבשעת מַעֲשֵי-אהבה
ממריאים לגבהים בַּל יתוארו
הופכים שמיים לארץ וארץ לשמיים
מאפשרים לי מפעם לפעם לראותם
בתוך הָאוֹר הַגָּמוּר שבִּקצה המִנהרה

זאת ועוד...