את עינייך נגבי עייפות מהשכול,
מול הקבר דומם בכאב הגדול.
זיכרון אהובך במסגרת שחורה...
בחוזקה אל לבך תחבקי,
זה כל מה שנשאר, - רק תמונה הקרה,
לו לנצח לשוב תחכי.
אין אחד שיכול עתידו לצייר,
איש איננו נביא הגדול.
ילדים נולדים חופשיים כציפור,
אך האם הם זוכים גם לגדול?!
לא, זה לא רצונו שעליו תתייסרי,
אל ביתו הוא חפץ לחזור.
בתוך לב ולנצך את שמו תנצרי,
כי הוא חי ונפל כגיבור.
את זוכרת חיוך ואותו המבט,
כל חייך אותך ילווה,
הוא כנר- נשמה, - לא בוער הוא לעד,
אך בתוך נשמתך הוא הווה.
יהי זיכרם ברוך!
