בְּיוֹם שִׁחְרוּר אוֹשְׁוִיץ,
מֵתָה עָלַי אִמִּי.
תַּכְרִיכֶיהָ נִכְרְכוּ סְבִיבִי
טֶרֶם הֻפְרַשְׁתִּי לָאֲוִיר הָעוֹלָם.
הוֹ, רֶחֶם
יְתוֹמָה מֵרַחֲמִים.
הוֹ, עֵינַיִם אֲטוּמוֹת
שֶׁהַשִּׂמְחָה אֵינָהּ בִּמְעוֹנָם.
הוֹ, דְּמָעוֹת
שֶׁקָּפְאוּ בְּשֶׁלֶג הַכִּבְשָׁנִים.
הַאִם תָּשוּב אֵלַי אִמִּי?
הַאִם תִּשָּׂא אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ?
הַאִם תִּשָּׂא לִי
עָווֹן רִחוּקִי?
עוֹד מְעַט שְׁמוֹנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
וְקוֹל דָּמַיִךְ צוֹעֲקִים
בִּדְמָמָה
מְצַוְּחִים וְקוֹלָם לֹא יִשָּׁמַע
בְּעָרֵי יְהוּדָה,
לֹא יִשָּׁמַע בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם
וַאֲנִי,
כַּמָּה הָיִיתִי נוֹתֶנֶת תְּמוּרַת
קוֹל שָׂשׂוֹן אֶחָד
וְקוֹל שִׂמְחָה אֶחָד.
הָיִיתִי מְחַבֶּקֶת אוֹתָךְ חָזָק
וּמִתְחָנֶנֶת:
בּוֹאִי קַלָּה
בּוֹאִי נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.
