איכפת לי

מהרוב בכלל לא איכפת לי
אבל כן-כן-כן ממך
איכפת ואיכפת ועוד איך
ולא רק כי שבגללי
איבדת את רוב עצמך

ולא רק כי צדקת מאוד
כשהרמת ידיים למרות שזכית
ממני לכל השבחים עוד
לפני שראיתי אצלך מחצית
כי הספיק לי מבט ראשון

את צדקת כי אני באמת
לא בנוי להטות אחרי הרבים
ותמיד אחשב לטיפוס חתרני
תחת אושיות כל המוסכמות
גם כשלא אנסה לשנות

ואני אנסה לשנות עוד ועוד
גם כשלא יהיה לי כבר צל
של ספק שאין באמת שום אושיות
לדעת הרוב והכול בה הוא בלוף
אחד גדול!

אבל איתך זה היה שונה
עד כדי לשנות סִדְרֵי בראשית
זו הייתה אהבה ממבט ראשון
וזיון מהדהד ממבט שני
שמהדהד מאז עד היום
כי

החזקת אותי אז בשיניים
במקום הכי רגיש
ונשבעת שם בפה מלא
"אני מתה עליו ולנצַח
על הארץ ובשמיים
לא יהיה לי אלוהים מלבדו"

ויכול להיות שאת חיה
אי-שם חיי יומיום
עם אותה הרגשה שאין לך
מאז אלוהים מלבדו
ושומרת בלב על הסוד
ממי שאת איתו

חיה לך חיים די טובים
די נוחים די שקטים די בטוחים
מאז סוף אותו יום שישי
שבו באמת לך ולי
לרגע כאילו לנצַח
הִשתנו כל סִדרי-בראשית

כי הרי בסופו של דבר
חזרו כל סדרי בראשית
וחזרו כל סדרי-אחרית
ורק התעצמה הידיעה
שהעולם היה ונשאר
רַע

רע ומי שלא מסכים
להטות אחרי הרבים
גם כשיש הוכחות לאי-צדק
יסומן בכל מקום כְּ-
זר חתרני שראוי
לפחות לנידוי

וזרה שכזאת הסתבר
לא היית בנויה להיות
אז כשקמת יום אחד ונטית
אחרי הרוב למרות
שידעת שהוא רוב בהמי
עשית ת'דבר הנכון

והיום כבר ברור גם לי
שאם הסדר בינינו היה
אהבה ממבט שני
או שלישי או רביעי כרגיל
גם אנחנו היינו לאט
לאט לאט מתרגלים...

אחרי שנים כה רבות
שאת ואני כבר לא
יש לי די והותר הוכחות
שגם אהבה גורלית
שרק מעטים מִתנסים
ורבים רק מדמיינים
לא בשמיים היא.