מושבה נקיה שהייתה ואיננה עוד <br>

(בגעגועים למושבה פתח תקוה)

כַּלָּנִיּוֹת וְנַרְקִיסִים נָטְשׁוּ
לִפְנֵי שְׁנוֹת דּוֹר אֶת הַשֶּׁקֶט הָרַךְ שֶׁהָיָה כָּאן ,
הָאֲוִיר הִמְשִׁיך לְצַיֵּר לִי כַּלָּנִיּוֹת וְנַרְקִיסִים
הָרוּחַ הִמְשִׁיכָה לִצְבּוֹעַ לָבָן וְאָדוֹם
בִּפְרָחִים מְשַׁיְּטִים בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ ,
וְרַק חַלּוֹן קָרוּעַ בִּצְרִיף אֶחָד שָׁקוּע בְּנוֹף
שֶׁבֻּטָּן בְּמִפְלֶצֶת בֶּטוֹן וְסֻיַּד בַּאֲוִיר מְפֻיָח
מְסַפֵּר עַל מוֹשָׁבָה נְקִיָּה שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּה עוֹד.