שקדייה בשדה כלניות

פריחה בשדה קרב: אחד הסיפורים במלחמת השחרור קשור בהתפעמות של חיילים לאחר קרב מן הפריחה של השקדייה. בחרתי לכתוב שיר, שקושר בין אבק הקרבות לבין לובן השקדייה, בין סערת המלחמה לבין תקוות הפריחה. זה שיר לילדים על ימי שבט במלחמת השחרור, שנת תש"ט.

הַשְׁקֵדִיָּה הִבִּיטָה אֵלַי בְּפָנִים מְאִירוֹת,
וְהִקְשַׁבְתִּי לַסִּפּוּר שֶׁהִתְנַגֵּן
בְּקוֹל נִרְגָּש.
סִפּוּר אֲמִתִּי
שֶׁבְּקוֹל חָנוּק נִלְחַשׁ
עַל אוֹתוֹ חַג שֶׁפָּשַׁט צוּרָה, שֶׁלָּבַש
אָדֹם וְלָבָן בִּשְׁלַל צוּרוֹת,
שֶׁהוּחַג בִּקְרָב שֶׁנִּשְׁאַר לְדוֹרוֹת
בֵּין יְרִיָּה בְּבוֹדֶדֶת
אוֹ בִּצְרוֹרוֹת.

כֵּן...כָּךְ סִפֵּר לִי הַלּוֹחֵם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת:
"זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1949. בְּחֹרֶף תַּשַ"ט.
הַחַיָּלִים הִתְקַדְּמוּ בַּנֶּגֶב לְאַט לְאַט.
זוֹ הָיְתָה מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, הָעַצְמָאוּת -
וְהַמִּצְרִים לָחֲמוּ מוּל צְבָאֵנוּ לְלֹא לֵאוּת.

אַחֲרֵי קְרָבוֹת קָשִׁים, הָיִינוּ מֻתָּשִׁים,
וּלְפֶתַע...זֶה נִרְאָה כְּמוֹ חֲלוֹם
הַמִּצְרִים הֵרִימוּ דֶּגֶל לָבָן לְאוֹר יוֹם.
וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ הַחַיָּלִים מֵהַשׁוּחוֹת, מֵהַשָׂדוֹת
נָדַמּוּ הַיְּרִיּוֹת,
בְּכִי פָּצוּעַ לְרֶגַע נִמְלַט...
וְהִנֵּה, הָאָדֹם עוֹד זָעַק וְשָׁלַט:
רָאִינוּ לְפֶתַע מַרְבַד מְהַמֵּם שֶׁל כַּלָּנִיוֹת.
וּבְהֶבְזֵק שֶׁל אוֹר שְׁכִינָה
הוֹפָעָה שֶׁכֻּלָּה רְנָנָה:
שְׁקֵדִיָּה לְבָנָה - -
כְּמוֹ אוֹר לָבָן שֶׁלְפֶתַע קָם
וּמִסְּבִיבָהּ כַּלָנִיוֹת בְּצֶבַע דָּם.

וְהַמְּפַקֵּד אָמַר:
זֶה ט"ו בִּשְׁבָט מְיֻחָד,
וַאֲנִי כִּמְעַט נֶאֱלָם.
זוֹ תְּמוּנָה שֶׁנִּזְכֹּר לְעוֹלָם".

אָחַז הַלּוֹחֵם בִּצְעִיף הַזַּיִת שֶׁהִכְסִיף -
וְאָז הוֹסִיף:

"זֶה הָיָה בְּחֹרֶף תשַ"ט. חֹרֶף קַר.
אֲנִי מִצְטַמְרֵר כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר.
לְפֶתַע סִנְוֵר אוֹתָנוּ אַרְגָּמָן מוּזָר,
ט"ו בִּשְׁבָט בְּאָדֹם מְהַמֵם :
אוֹתָן כַּלָּנִיּוֹת...הַחוֹבֵשׁ שֶׁלְּיָדִי דִּמֵּם,
אֲבָל נִפְתְּחוּ חַיִּים חֲדָשִׁים
לְנִצָּחוֹן, לְשִׁיר מִזְמוֹר,
הַכֹּל בִּזְכוּת אוֹתָהּ
שְׁקֵדִיָּה מְלֵאָה אוֹר".

זֶה ט"ו בִּשְׁבָט שֶׁיִּשָּאֵר לָעַד
זִכְרוֹן פְּרִיחָה וְתִקְוָה מִשְׁנַת תשַ"ט.