כְּמוֹ הַסְּטוּץ
הַמִּשְׁתָּהֶה לְהִתְחַיֵּב לְחַיִּים
בְּאַבְּסוּרְד הַיְּדִיעָה
שֶׁל מֵי שָׁפִיר נִצְחִיִים, כָּמוֹהוּ
יְכַוֵּן אִישׁ
עֲמֹק אֶל תּוֹכִי
אֶל תּוֹכֵי הָאִשָּׁה,
בֵּינָהּ וּבֵין הָרְתִיעָה,
לֶאֱנֹס אֶת אִמּוֹ
לֶאֱנֹס אֶת חַוָּה, הָאֵם.
בִּטְנָהּ הָהֶרְיוֹנִית שֶׁל חַוָּה
מְכַסָּה עַל מְשִׁיכוֹת הָאַשְׁמָה וְהַיֶּתֶר;
חוֹבַת כִּבּוּד הָאֵם
הַוָּלְדָנִית בִּנְקִיפַת הַדּוֹרוֹת
הַמִּתְבַּצְּרִים יְשוּבִים רְבוּעִים
וּפְזוּרִים לָהּ סָבִיב.
דּוֹמֶה לַיָּלְדָּה הַנִּצְחִית
אֶצְבָּעָהּ הַכְּמֵהָה: "הַבִּיטִי, הוֹ הַבִּיטִי!"
בַּכְּבִיש הַמִּתְעַקֵּל מֵעַל הָעֵמֶק
כְּשֶׁפִּטְמַת הַתָּבוֹר
מֵינִיקָה טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם.
