כְּמוֹ תִּינוֹקוֹת זְקֵנִים
כְּמוֹ מִחוּץ לְצִיר הַזְּמָן וְאֱלֹהִים,
בַּחֲדַר הֶאָחוֹת נִקְרָע לִרְוָחָה
הַמַּבָּט שֶׁל תִּינֹקֶת
בַּת שִׁבְעָה חֳדָשִׁים
הַמַּבָּט הָרָגִיל, הַמְּנוּסֶה
מַבָּט חַף מִדִמְעָה- עֲגֹל וְתָמִים
הַשַּׁיָּך לְתִינוֹקוֹת זְקֵנִים;
מוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ
לִלְקִיחַת דָּמִים
וְרַק אַחַר כָּךְ מוּל חֲשָׁשׁ מִשְׁתָּהֶה
פּוֹרֵץ לְפֶתַע, הַבְּכִי.
יֶלֶד בֵּן חֲמֵשׁ כְּבָר יוֹדֵעַ
לְהַבְחִין בֵּין צֶבַע אְדֹם
לְבֵין שְׁאָר הַגְּוָנִים
וָרֹד, סָגֹל,
צָהֹב אוֹ כָּתֹם.
הוּא יוֹדֵעַ
כְּמוֹ לוֹחֵם מְנוּסֶה
שֶׁבֵר זְכוּכִית
שֶׁשָּׂרַט אֶת הָעַיִן
לִפְנֵי שְׁנָתַיִם.
גַּם הַיּוֹם,
בִּמְּקוֹם לָצֵאת לַגָּן
וּלְציֵּר לְאִמּוֹ
פֶּרַח, בַּיִת וַגָּג
עַל דַּף חָלָק
אִמָּא, אַבָּא, יֶלֶד
נוֹתְנִים יָד
הוּא רָץ לַמַּמָּ"ד
מַקְדִים אֶת הַטִּיל
מוּדָע לַמַּצָּב.
לוֹחֵם בֵּן חֲמֵשׁ כְּבָר יוֹדֵעַ
צֶבַע אֲדֹם.
