גלגלי הצדק אבדו מזמן,
שיניהם רקב ועששת,
ממראה כה בוהק לא נותר
כל סימן,
רק זיהום ודלקת בואשת.
והסבל גדול והריח נורא,
והלחץ גובר בינתיים,
כשהחיידק מכרסם
הכאב מתפשט
מן השורש עד קצות השיניים.
אך אין רופא ואין מגיד,
והצדק זועק למזור,
את הזיהום המצחין חייבים
להשמיד,
את השיניים כולן לעקור.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
