זְעָקָה מָרָה

זְעָקָה מָרָה זַעֲקָה הַאִשָּׁה
כְּלַעֲנָה מַר לָה, בְּתוֹכְכֵי נַפְשָׁה.
מִמַּקְלֵט הָרַדְיוֹ נִשְׁמַע קוֹלָה
דְּרוּסַת אִישׁ, בְּיַלְדּוּתָהּ זֹאת חַוְתָה.
וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נִדְרֶסוּ חָיֵיהָּ
וְהִיא לָהֶם לֹא יַכְלָה
וְנַפְשָׁה קַרְסָה.

ל"ב שָׁנִים לְסַמִּים נַפְלָה,
בְּסַמִּים חַיְיתָהּ.
בִּיבִים וְאַשְׁפָּתוֹת הָיוּ מְנַת חֶלְקָה,
וְעַתָּה זְעָקָה מָרָה בּוֹקַעַת מְצִיפּוֹר נַפְשָׁהּ.
מְעוֹלָם לֹא הַיְתָה מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה.
בַּת י"ט שָׁנִים יַלְדָּה תִּינוֹקָהּ יְחִידָהּ
וְהִיא בִּשְּׁבִילוֹ שָׁם לֹא הַיְּתָה.
בַּת כ"א שָׁנִים מִמֶּנָּה נִלְקָח
וְאוּמָץ בְּמִשְׁפָּחָה אֲמִידָה, (נִמְּסַר מְלִשְּׁכַּת הַרְוָחָה)
כֹּל מַחְסוֹרוֹ וְטִיפּוּחוֹ בְּרֹב אַהֲבָה הֻעֲּנְקָה.

זַעֲקָתָה כּוֹאֶבֶת קוֹרָעָת לֵב וּנְשָׁמָה -
ט"ו שָׁנִים מִסַּמִּים הִיא נְקִיָּיה,
עֲנִיָּה הִיא, מְרוּדָה.
רַק לִרְאוֹתוֹ הִיא מְבַקֶּשֶׁת
לַגָּעַת, לַחֲבֹק, שֶׁיֵדַע...

וְהוּא בֶּן ל"ה שָׁנִים עַתָּה,
וְהוּא שָׁם, אֵי-שָׁם, לֹא לָהּ, לֹא בִּשְׁבִילָה.
כִּי עָלֶיהָ מְעוֹלָם לֹא יָדַע,
וְאֵין לָה מִלְבַדּוֹ צֶאֱצָא.
הָאִּם תִּתְמַמֵּש תְּחִנָּתָהּ?
לַגָּעַת, לַחֲבֹק, פָּעָם אָחָת יְחִידָה!
זַעֲקָתָה מְהַדְהֶדֶת, לֹא מַרְפָּה.