יש לנו שר אוצר, שאינו משקיע בנושא עליית המחירים המרקיעה שחקים, בביצוע רפורמות חקלאיות ובמציאת פתרונות לשלל בעיות ביבוא וביצוא. שר האוצר כל כולו מושקע בטרפוד העסקות לשחרור החטופים מחייהם בגיא ההריגה האימתני בעזה ומשקיע זמן לא מבוטל בנושאי המינויים במטה הכללי בצבא שלנו.
יש לנו שר כלכלה, ניר ברקת, שמצא לו זמן פנוי בשפע לחופשות בעולם הגדול מחוץ למדינת ישראל. השר האחראי לכלכלת ישראל מתפנה בנדיבות רבה לנושאים כמו רפיח ואל ג'זירה, כשכל אזרח הנכנס היום לסופרמרקט ימצא מצרכי מזון בסיסי - ירקות, בשר וגבינות - שמחיריהם יותר משהאמירו הם הרקיעו. עולמו של שר הכלכלה רחוק מלבטיה של אם עובדת, השוקלת כמה עגבניות לקנות, כשהמחיר נע סביב 15 שקל לקילו עגבניות בסופרמרקט.
נראה, שקיימת עוצמת פער בין הסיפור של ניר ברקת, כשמחירי מוצרי החלב המפוקח עלו רק ב-4.5% ובין סיפורה של האם העובדת, שקונה פחות גבינה ופחות חלב לילדיה כשל-4.5% הוסיף הסופרמרט רק עיגול של המחיר.
נראה, שקימת עוצמת פער בין הקשיים שמתמודדת האם הבאה לקנות אוכל ומצרכים לביתה ובין הסיפוק של שר האוצר ושר הכלכלה שהעלייה היא רק של 10% במגוון מוצרי טואלטיקה והיגיינה, משקאות, אורז, סוכר קפה ועוד שלל מצרכים.
מאז 7 באוקטובר 2023 מחירי המזון עלו בשיעור גבוה מעליית המדד. עליית המחיר של מוצר מזון מעל שיעור עליית המדד פירושו של דבר פגיעה אנושה וחמורה במשפחות של העשורים הנמוכים. לא ייתכן שבחסות המלחמה תיפגע בריאותו של ילד, שהאם קנתה פחות מצרכי יסוד לביתה.
מצער, שאנחנו איננו רואים פעולה נמרצת של הממשלה לרסן את עליית המחירים. למרבה הכאב, הממשלה, שכשלה במערכה הצבאית נגד החמאס הרצחני, כשלה גם במישוריות חיים משמעותית לכל אזרח בישראל, היא כשלה בעצירת עליית המחירים המסחררת. זו ממשלה שחייבת ללכת.
