|
יהודה וינשטיין. יועץ, נועץ ומועיץ [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שְׁאָלַתְנִי בִּתִּי שְׁאֵלָה עֲדִינָה
שֶׁהִנָּהּ: מִי הֲכִי חָשׁוּב בַּמְּדִינָה?
- מִי הֲכִי חָשׁוּב? אַתְּ!
- לֹא, נוּ אַבָּא, בֶּאֱמֶת,
מִי הֲכִי, מִי הֲכִי, שׁוֹלֵט?
שְׁאֵלוֹת יֵשׁ לָהֶם, לַיְלָדִים בְּיָמֵינוּ.
הֵם עַכְשָׁו שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת בִּמְקוֹמֵנוּ.
זַאֲטוּט זֶה עַתָּה רַק סִיֵּם הִגָּמֵל,
וְאוּלַי הוּא עֲדַיִן מַחְלִיף
בֵּין בָּרוּךְ מָרְדְּכַי וְאָרוּר גַּרְגָּמֵל,
אֲבָל לֹא בֵּין שָׁפִיר לְבֵין לִיף.
וּכְשֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלָה לַיַּלְדָּה הָרַכָּה
הִיא קוֹלַעַת בְּלִי לַהַט אֲבָל בְּדַרְכָּהּ
בַּסּוֹדוֹת שֶׁל כֻּלָּנוּ יָשָׁר בָּרַקָּה
אוֹ בַּבֶּטֶן - נָכוֹן - הָרַכָּה.
לֹא נָפַלְתִּי בַּפָּח. לֹא נִגַּפְתִּי בַּפַּחַת.
אֵיךְ אֶפֹּל אִם אֲנִי פֹּה אֲבִי הַמִּשְׁפַּחַת.
חִשַּׁבְתִּי זֹאת כָּךְ, כְּשֶׁהָרֹאשׁ הוּא נְיָר
(בְּלִי חָרוּז וּמִשְׁקָל זֶה לָקַח לִי שְׁנִיָּה):
לֹא נָשִׂיא, כַּמּוּבָן. הַנָּשִׂיא הוּא טִקְסִי.
וְלֹא רֹאשׁ-מֶמְשָׁלָה. גּ'וֹבּוֹ לֹא מַעֲשִׂי.
לֹא מוֹ"ל יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת הַמַּצְמִית
שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ טִפַּת מוּדָעוּת עַצְמִית.
לֹא רָאשֵׁי הַצָּבָא. פָּרָנוֹיָה הַחוּצָה.
לֹא אֵילֵי הַמָּמוֹן. שֶׁבֶּאֱמֶת נִמְרְחוּ קְצָת.
לֹא נְשִׂיא הָעֶלְיוֹן, שֶׁכַּיּוֹם הוּא עָנָו
וּפוֹסֵק עַל פִּי מָה שֶׁהֻצַּג לְפָנָיו.
כָּךְ חִשַּׁבְתִּי שְׁנִיָּה בְּשִׁיטַת הַשְּׁלִילָה.
אָז מִי כֵּן? זֶה בָּרוּר, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי לָהּ:
הַיּוֹעֵץ הַמִּשְׁפָּטִי לַמֶּמְשָׁלָה.
הוּא יוֹעֵץ וְנוֹעָץ ומוֹעִיץ וְנוֹעֵץ.
מְטַפֵּס עַל הָעֵץ וְעוֹקֵר אֶת הָעֵץ.
הוּא מֻצָּב - וּבִתִּי נִדְהֲמָה לַתַּגְלִית -
אֲפִלּוּ מֵעַל לְלָדוֹר הַפְּרַקְלִיט
וּלְצֶוֶת עוֹזְרָיו מִתְנַגְּדֵי הַכִּבּוּשׁ
הַיּוֹדְעִים שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר הִצְלִיחוּ בַּפּוּטְשׁ.
הוּא מַתִּיר וְאוֹסֵר.
הוּא תּוֹבֵעַ כְּלָלִי.
הוּא מֵקִים וְגוֹזֵר.
הוּא מֶמְשֶׁלֶת צְלָלִים.
הוּא הַסִּי שֶׁל הַפְּלָאס.
הוּא הַהַיי שֶׁל הַקְּלָאס.
הוּא אֲפִלּוּ הַבּוֹס שֶׁל מַייק בְּלָאס.
וּבְיוֹם רְבִיעִי, כְּשֶׁהָאִישׁ הֶחָשׁוּב
הֶחְרִים אֶת הַכְּנֶסֶת, עָשָׂה אֶת זֶה שׁוּב,
כְּדֵי לִדְרֹס רַעֲיוֹן מְחֻצָּף וְדוֹקֵר
שֶׁלַּגּוּף שֶׁתַּחְתָּיו יְצֹרַף מְבַקֵּר,
כְּשֶׁשָּׁאַף הֶחָשׁוּב מִן הַחֲשִׁיבוּת שַׁכְטָה,
אָמְרָה לִי בִּתִּי: אַבָּא, לָמָּה מָשַׁכְתָּ
לְכָזֹאתִי שְׁנִיָּה אֲרֻכָּה תַּ'חִשּׁוּב
כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מִי הֲכִי חָשׁוּב?
רוֹאִים פֹּה מִיָּד, מָה כְּבָר יֵשׁ לְהַגִּיד:
הַיּוֹעֵץ הַהוּא, נוּ, הַפָּקִיד.