בָּשֵל לִסְלוֹחַ

מה שמפריע להתענג
עונג מושלם
על הדברים הטובים בעולם
שבכוחנו להתענג עליהם
זו היכולת לדמיין את סופם
וגם את הרגע שאחריהם

אבל היכולת הזאת לדמיין
את סופו של כול דבר טוב
היא גם זו שעוזרת להתגבר
על רוב הדברים הרעים בעולם
שלרוב הם רבים הרבה יותר
מכול הדברים הטובים שבכוחנו
להתענג עליהם –

(אומרים שהיכולת הזאת לדמיין
את סופו של כול דבר טוב או רע
מיוחדת אך ורק לאדם
אך ורק אך ורק אך ורק לאדם
אבל מי שלא רק מגדל כלבים
אלא גם באמת אוהב אותם
יודע שֶאֵלֶּה שזה מה שהם אומרים
לא יודעים על מה הם מדברים)

כשטוב לי אני תמיד משתדל
לדמיין את עצמי רגע אַחֲרֵי
כדי לא לשכוח בַּרגע שֶׁאַחַרֵי
הטוב הזה
שהפך בדמיון בזמן-אמת
לטוב ההוא
שהוא לא היה מובן מאליו
ושלא היה חסר הרבה
שהוא יִגָּמֵר רע

כשרע לי אני עוד יותר משתדל
לדמיין את עצמי רגע אַחֲרֵי
הרע הזה
שהפך בדמיון בזמן-אמת
לרע ההוא
כדי לזכור בַּרגע שֶׁאַחַרֵי
שבלי היכולת הזאת
לדמיין את עצמי בזמן-אמת שורד
אֶת הרע הזה
אולי לא הייתי שורד –

העובדה שאני עדיין כאן
מעבר לכול-כך הרבה רע
מעשה ידי אדם
וכול-כך מעט טוב
מעשה ידי אדם
ועדיין מקווה שהטוב ינצח
ועדיין מאמין שהטוב ינצח
ועדיין משתדל בכול כוחי לעשות
שהטוב ינצח במערכה כולה
ולא רק בקרב הזה והבא
העובדה הזאת מדברת בעד עצמה

ולא נותר לי אלא
להעלות על הכתב
אַחֲרִית-דָבָר:
אני כבר בשל לסלוח
לכול מי שעשה לי רע
בכוונה תחילה
ואשמח לחלוק לו
כבוד אחרון
בבית הקברות
שבו בחר להיקבר
או בחרו בשבילו
ואפילו להניח זר
פרחים על קברו.