הפתעות

כן-כן-כן
היא הייתה הרבה יותר טובה
מִמַּה שחשבתי שהיא תהיה
כשאעשה איתה אהבה
לא רק בדמיון

ומִשּוּם-מָה
לא היה לי ספק שבמוקדם
או במאוחר זה יקרה
בַּמָּקֹום הזה או בְּמָקֹום אחר
ויימשך לעולם –

היא הייתה הרבה יותר יפה
מכול עֵבֶר במערומיה
ממה שהיה אפשר לדמיין
כשהייתה במיטב מַחְלְצוֹתֶיהָ
עטורת כַּחַל וְשָׂרָק וכדומה

ומשום-מה
היא קרתה לי בשיאה
כשאני עצמי (והיום כבר נעים להגיד)
הייתי בשפל המדריגה
בֵּין פִּיד לְפִיד –

היא הייתה הרבה יותר חֲכָמָה
ממה שהיו כול חַכְמֵי-הַפֵשֶׁר
וכול חַכְמֵי-הָרָזִים גם-יחד
כי בזמן-אמת ולא בדיעבד
חשה והבינה שיש לי עתיד:

זה שזה כך היה – זאת עובדה
זה שזה לא נמשך לעולם
זה ברור כי שום דבר
לא נמשך לעולם מלבד
מוות כמובן

אֲבָל מי חושב על המוות
כשהוא מאוהב עד אובדן
ההיגיון וחוש הזמן
עד-כדי-כך שהכול נִרְאֶה לו
נצחי במובן הטוב של המילה...

לא-לא-לא
היא חיה; היא חיה וכך גם אני
חיים אחרים כמובן
כול אחד בשלו
כי לא רק הזמן עשה את שלו...

אֲבָל מִשּוּם-מָה
היא בדָמִי ואני בדָמָהּ
ושוב ושוב ושוב מסתבר
שיש קשרים שמהם
איש לא יכול להשתחרר
עד שהוא מת.