|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ירושלים שלי - מזווית אישית
|
|
ירושלים שלי היא בראש ובראשונה סמל התגלמות הקדושה. ירושלים היא משכנם המרכזי של הר הבית והכותל המערבי, עיר של חצרות אדמו"רים שאלפי חסידים מסתופפים בצילם, ומהשראה סמלית זו יונקת כל עשיית החולין שלי.
ירושלים שלי היא גם עיר של תרבות, מרכז פריחתם של מוסדות יצירה ואמנות. באחד מהם, בית הסופר, היה לי הכבוד להיות אורחת של ערב ספרות שהתקיים לרגל צאת ספר שירי "ציפור הדממה יורה". בהזדמנות חגיגית זו ציין המו"ל התל אביבי, ירון גולן ז"ל, את העובדה שיש לי תווי פנים ירושלמיות. מעבר למחמאה אישית ראיתי בכך תואר של כבוד שהעניקה לי העיר.
ירושלים שלי היא גם עיר של רבעים ושכונות, ואני כדיירת הקטמונים הייתי מזוהה באופן מובהק עם השכונה, המהווה עבורי מעין מיקרוקוסמוס של העיר כולה.
גלריה רחבה של דמויות מאכלסת את השכונה. טיפוסים עממיים הגרים בשכנות טובה לצד אקדמאים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים. דמויות אותנטיות מהדור הישן משמרות בנאמנות את מסורת העדות. ניחוחות מזרחיים מ"מטבחה של אמא" עומדים באוויר. קטמונים היא שכונה של קיבוץ גלויות, בתי כנסת לבני העדות השונות צצים בה ליד כל גבעה ועץ רענן. כשכונה פלורליסטית חיים בה בדו-קיום ובשלום מזרחים לצד אשכנזים, עולים חדשים לצד ותיקים, דתיים לצד חילונים.
המרקם העדין בין האוכלוסיות השונות בא לידי ביטוי גם במוסדות השכונה. בית ספר "גבעת גונן" ברוח ערכי תנועת העבודה, לצד מרכז קהילתי דתי "אחדות ישראל". הקירבה הפיסית לקניון מלחה ולאיצטדיון טדי מקנה לשכונה מיקום מרכזי בעיר. מרכזים עירוניים דוגמת מרכז כגן לתקשורת, מרכז הטניס וארגון איל"ה לרווחת הנכה, הם חלק בלתי נפרד מנוף השכונה. אז מי אמר שקטמונים היא שכונת מצוקה?
מכאן ערכתי את הגיחות השבועיות שלי לעיתונים, בעיקר למדור "מכתבים למערכת" (בצד פרסום כתבות ומאמרים בעיתון "קול הקטמונים"), ופה ושם חטאתי בכתיבת שירים שהופיעו בכתבי עת ספרותיים.
|
| תאריך:
|
18/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2009
|
|
ציפי לידר
|
|
ירושלים שלי - מזווית אישית
|
|
כאשר נשאל הסופר האמריקני הנודע הנרי מילר [1980-1891] בערוב ימיו, מדוע הוא כל כך משתוקק לקבל את פרס נובל לספרות - הוא ענה בכנות:
|
|
|
|
|
"...ויהי היום, ויבוא יוסף אבי ויבעל כדרך כל בשר את מרים אמי אשר מזה זמן רב כבר לא הייתה בתולה, באשר פונדקאית היתה, המקבלת עוברי-אורח. ויהיו ימי הריונה חודשים תשעה ותלדני, ויקצוץ אבי בשר עורלתי ביומי השמיני. ויהי לתקופת הימים וימת אבי יוסף ואנוכי הפעוט נותרתי בודד וגלמוד אל מול פני אדם, עם ועולם. ותשלחני אמי ללמוד את תורת אלוהי נצח ישראל. ואב לא היה לי, גם רב לא היה לי, דבר לא היה לי, כי אין דבר אלא יהוה אלוהי ישראל ותורתו אשר שם בפי משה עבדו. אכן, לא נועדתי להיות כי אם תלמיד-חכם בישראל. אולם עוד בימי תלמודי ואין אישיות סמכותית בסביבתי, השתבש מערך הציווי בנפשי ויתקלקלו מידותיי ויתעקלו דרכיי.
|
|
|
|
|
כבוד היכלו המזייף של המוציא לפועל, מלא יראת כבוד מתוזמרת ומזויפת לא פחות, של עוכר הדין הרשע המתעשר שלא כחוק מקניית ביתם של "כאילו חייבים". שמוראו המזייף של הארכי דיין נפל עליהם.
|
|
|
|
|
לצערי, היום לא אוכל להגיע לוועידה. אך אני תומך במר ברק. לצערי אני עובד לפרנסתי, ואינני מהעושים למטופליהם "ברז", והיום אני עובד עד 21:00 ועל כן לא אוכל, לצערי העצום, להגיע שוב לכנס הוועידה. אבל למרות שהייתי רוצה לראות במפלגתי - העבודה - הרבה יותר סוציאליזם, לראות הרבה יותר מתן עדיפות לצרכי האזרח הקטן על פני הריצוי המקובל האינסופי של הטייקונים, לא רביעיית "המורדים" היא שתוליך את המפלגה אל הכיוון שהייתי מעדיף.
|
|
|
|
|
1. תקציב המדינה: תקציב של פחדנים. אין מילה אחרת. משבר כלכלי נורא בעולם. כל הממשלות, כולן כולל כולן, מציגות תקציבים מרחיבים עם יעדי גרעון גדולים יותר מהמקובל וזאת כדי להזרים "אנרגיה" תקציבית ופיננסית לציבור הרחב. אין דרך אחרת. אצלנו? אותה תפיסה, אותו חוק הסדרים נורא, אותה פוליטיקה קטנה בין האוצר לשאר משרדי הממשלה. מרגיז. מתסכל.
|
|
|
|
|
