ניתוח אישיות לאהרן ברק

מיהו אהרן ברק?

ברק היה נשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל. בראיון שנערך עימו ושודר בתאריך 14.07.09 בערוץ 22 הוא ניסה לספר על עצמו, ולהסביר את דעותיו להחלטותיו.

במסגרת השיטה הדמוקרטית, אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שיפר או שלא על-פי הידוע לי, במידה מסוימת בהתייחסותו לנושאים רבים ומגוונים את אורח חיינו, בעיקר בכך שהוא לא פחד להתמודד עם נושאים בעייתיים, כמו: שחיתות והתנהלות שלטונית, ענייני צבא ומוסר, דת ומדינה, נטרול כוחה המוחלט של הממשלה בנו, ואיפשר לכל המעוניין לעתור לבית הדין הגבוה לצדק, ועוד.

חשוב לי להדגיש שהמשטר הדמוקרטי, מאפשר לבן האנוש מידה מסוימת, אך מינימלית של חירות, ביחס למשטרים טוטליטריים ואחרים, שידעה ההיסטוריה האנושית, אבל זהו שלב בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי לכיוון המטרה, והמטרה היא להגיע לרמת מודעות כזו, שתאפשר לנו את החופש המוחלט, שלו זקוק בן האנוש והאנושות, כדי להתפתח לשלב מתקדם יותר, בדרך להתחבר לזהותנו האמיתית.

מהו החופש המוחלט?

ברמת המודעות שלנו כחברה כיום, ההתייחסות שלנו לעצמנו היא שהמסגרת החברתית צרכה להתנהל על-פי חוקים, מצוות, פקודות, שיכתיבו לבן האנוש איך לחיות את חייו, וזה הסדר החברתי שיצרנו לעצמנו, ועם הבלבול והפחד האישי והחברתי הזה אנחנו חיים. מציאות שיוצרת שולטים ונשלטים, שופטים ונשפטים, רודפים ונרדפים, כולאים ונכלאים, מה ששולל את החירות, את החופש מבן האנוש. לכן, כיום ברמת המודעות ובמסגרת אותם מגבלות, גבולות שבנינו, מבחינה תודעתית, יצרנו לעצמנו מציאות שבה אנחנו מנסים לנהל את חיינו או שמנסים לנהל לנו את חיינו, וזהו הקונפליקט הפנימי, הניגוד הפנימי ששרוי בו בן האנוש כיום, בין הרצון לחופש המוחלט, לבין הצורך והנזקקות הרגשית של בן האנוש למנהיג ו/או לאנשים שישלטו וינהלו בעבורו את חייו, מחשבה זו נעשית אם במודע או שלא במודע.

כדי להבין מהו החופש המוחלט, קודם כל צריך להבין מהי זהותו האמיתית של בן האנוש, כאשר נבין מהי זהותו האמיתית של בן האנוש, נוכל להבין מהי המציאות האמיתית שבה בן האנוש חי, ומה מהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, והן מהבחינה הרוחנית.

כיום אישיותו של בן האנוש היא שהוא רגיש, שחי בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שבו, אמוציונאלי ולא ענייני, ולכן הוא אגואיסט, אינטרסנט ומניפולטיבי, שחי מבחינה תודעתית בקונפליקט פנימי, ניגוד פנימי עם עצמו, ולכן הוא חי ומתנהג בעיקר ברמת מודעות כזו שנעשית מבחינתו באופן אינסטינקטיבי, והוא פועל ומתנהג באופן אוטומטי, ולכן ההתנהגות האישית שלו, וגם החברתית משתקפת באורח החיים שלנו כחברה, אם זה לשקר, לגנוב, לבגוד, להרוג, לרצוח ועוד, שכוללים את אינסוף התנהגויות, התנהגות שהיא אינה רגועה ואינה רציונלית.

זהותו האמיתית של בן האנוש היא כאשר הוא רגוע, רציונלי וענייני, ואז יש לו את היכולת להיות ולחיות את חייו באופן השפוי, יכולת זו מאפשרת לו להתנהג כשהוא מודע לעצמו ולמעשיו. כאשר נתחבר לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ונהיה רגועים, נוכל להיות שפויים יותר, כלומר, היכולת שלנו לעבד נתונים ולהגיע למסקנות האמיתיות יתנהלו באופן הברור, הצלול והבהיר יותר. כמובן שתמיד יהיה מה לשפר, מה שיאפשר לנו לנהל אורח חיים שישקף את אישיותנו החדשה, שהיא בעצם הזהות האמיתית שלנו, שאליה אנחנו שואפים ואותה אנחנו מחפשים כדי להגיע אליה, שתאפשר לנו כחברה חיים רגועים ושלווים יותר, ללא כל הסבל האנושי הקיים כיום, בכל תחום ותחום בחיינו, ואז תתבהר לנו המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית.

כיום, בגלל שבן האנוש הוא רגיש, שמפעיל את גופו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבו, מצב זה גורם לו להשתנות בהתאם לרגשותיו הפנימיים. כתוצאה מהפעלה של הגוף הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים, בן האנוש חי בהזיה מתמדת גם בעת ערות וגם בעת השינה, שיוצר לעצמו תדמיות, ולכן הוא יוצר לעצמו מציאויות שהן אשליה, ואשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן, מה שגורם לסבל אישי וחברתי. כאשר נגיע לרמת מודעות זו, לא יהיה צורך בחוקים, מצוות ופקודות שעל פיהם נצטרך לחיות. למה? כי אז יבין בן האנוש שהוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, וכל מה שקורה לו, נעשה מתוך תכנון אישי שלו, וכל ניתוק מזהותו האמיתית גורם לו לסבל, מה שכיום לא נמצא אצלו במודע, אלא בתת מודע, ולכן הוא חושב שאלוהים, השטן, הכוכבים, המזל ועוד, אחראיים למה שקורה לו בחייו. כי כשלא מבינים, אז תמיד מישהו אחר עשה את מה שעשינו, ולכן קל לנו ואנחנו מאשימים ושופטים ומענישים את האחר, שהופך להיות הקורבן לרגשות, למחשבות ולדמיונות שלנו.

מה משקפות דעותיו של אהרן ברק?

הבסיס העיקרי לכל התיאוריה שעליה בנה אהרן ברק את תורתו להבנתי, ושאותה הוא ניסה ליישם בחייו ובחיינו, נעשה על-פי המשפט: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין כמו משפט זה המשקף את הבלבול והקונפליקט הפנימי, שנמצא בו אהרן ברק והמאמינים בדרכו, שמשתקף כיום באורח החיים שלנו, הן מהבחינה האישית והן מהבחינה החברתית. למה? כיוון שאם אהרן ברק שותף לחברה שבה האזרחים צרכים לחיות על-פי חוקים, לא יכולה להיווצר מציאות שבה לאזרח יהיה את חירותו. למה? כיוון ששפיטה והענשה זוהי התנהגות אמוציונלית, זוהי התנהגות שהיא אינה רציונלית, אלא לשם מעשה הנקם, כלפי מי שהפר את הסדר והיסוד השלטוני. החופש המוחלט יכול להתקיים אך ורק כאשר לא יגבילו את בן האנוש באמצעות חוקים, מצוות, פקודות, קנסות, הענשה וכליאה.

כיוון שמשפט זה של אהרן ברק משקף את רגשותיו, מחשבותיו ודמיונו, והוא הבסיס לדעותיו של אהרן ברק, שעליו הוא ביסס את התיאוריה שבנה, אין כמו המילה כבוד הנמצאת במשפט זה, כדי להמחיש את הצורך והנזקקות הרגשית של אהרן ברק להגיע למעמד שהגיע. הצורך והנזקקות הרגשית של אהרן ברק לכבוד, הביאה אותו למעמד החברתי שאליו הוא הגיע. כלומר, כל המציאות שאותה יצר ובנה אהרן ברק מבחינתו, ושאותה הוא ביסס כדי להגיע למעמד על, מציאות זו נובעת מהכבוד שאותו הוא רצה ודרש מבחינה חברתית. למה? ממה שהבנתי מהראיון, התנהגות זו נובעת מהילדות שאותה הוא חווה, שבה הוא והוריו הושפלו על-ידי הנאצים בשואה. כשחווים השפלה, דורשים את הכבוד, כדי לא להרגיש מושפלים יותר. כשמושפלים מרגישים רע, כשדורשים ורוכשים כבוד מרגישים טוב. וכי מי רוצה להרגיש רע?

בראיון הבנתי שאהרן ברק אינו מאמין באלוהים, אבל במשפט, חוק יסוד כבוד "האדם" וחירותו, מופיעה המילה "אדם", למי קראו "אדם" - ליצירתו של אלוהים לפי הכתובים ביהדות, כלומר, אהרן ברק אינו משתמש במילה בן אנוש.

כבוד מהו?

כבוד הוא צורך ונזקקות רגשית של בן האנוש, לכך שמבחינה חברתית, אנשים יתנהגו לדורש הכבוד, באופן כזה שדורש הכבוד ירגיש טוב. כלומר, מדובר בהרגשה אישית, אינדיבידואלית, אגואיסטית, אינטרסנטית, שהדרך להגיע אליה נעשית באופן מניפולטיבי, ולכן יוצרים מציאות שמתאימה לכך.

כל זה מתחבר לכך שאהרן ברק ולא רק הוא, האנושות כולה חיה את חייה בקונפליקט פנימי, ניגוד פנימי, בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע, כי כשאתה מושפל אתה מרגיש רע, וכשאתה מקבל כבוד אתה מרגיש טוב, ואנחנו תמיד שואפים להרגיש טוב. ועם הנדנדה הרגשית הזו חי גם אהרן ברק, שבנה לעצמו זהות שבה במעמדו החברתי הוא ירגיש טוב, והעיקר שלא ירגיש רע עם עצמו, ובעיקר שלא להיות מושפל. ולכן הצורך והנזקקות הרגשית שלו לשלוט באנשים, ולשפוט ולהעניש או שלא אותם על מעשיהם. כלומר, הצורך והנזקקות הרגשית לכבוד, יוצר את הצורך והנזקקות הרגשית לשלוט באנשים, כי אחרת הרגשת הנרדפות מתעוררת, וכדי שלא להרגיש רדוף, יוצרים מציאות שבה אתה שולט, כי אתה מפחד להיות נשלט, ומי שנשלט מרגיש רדוף ומושפל. לכן, הצורך והנזקקות של אהרן ברק להיות שופט, ולשפוט ולגזור את דינם של האנשים. כששופטים אנשים ומענישים או מזכים אותם ההרגשה היא טובה, כי אתה שולט באנשים ולא נשלט על ידם - מה שקרה לאהרן ברק בילדותו, ולא רק לו, אך כל אחד והסיפור חיים שלו.

איך צריך להיות: כיום, ברמת המודעות שלנו, כשבא תינוק לעולם במהלך גדילתו והתפתחותו ההורים מחנכים אותו, לאחר מכן הוא עובר סידרת חינוך בגן, בבית הספר, בצבא, בעבודה, בדת ועוד. אבל עיקר החינוך נעשה במסגרת המשטר הממסדי, שרוצה באמצעות חוקים, מצוות ופקודות לחנך, לתכנת, לאלף את האזרח לסדר שלטוני, שבו השולט או השולטים מעוניינים בו, למרות זכות הבחירה הקיימת במשטרים כאלו או אחרים. חינוך הוא תכנות ואילוף בן האנוש שמטרתו לגרום לו להתנהג בהתאם לאינטרסים כאלו או אחרים, והעיקר שלא יבין. למה שלא נבין? כי ברגע שבו בן האנוש יתחיל להבין לא יהיה ניתן לחנך, לתכנת ולאלף אותו, אבל בעיקר לא יהיה ניתן לשלוט בו ולשפוט אותו, ולעשות בו כרצון השולט.

בגלל האישיות של בן האנוש ברמת המודעות שלו כיום, התנהגותו היא רגשית, ולכן הוא לא מחובר לזהותו האמיתית, מה שגורם לו להתנהגות שהיא אינה רגועה, רציונלית. כתוצאה מכך הוא מתנהג ומבצע מעשים, שאם הוא היה מודע למעשיו, הוא לא היה מבצע אותם. כדי שבן האנוש יתקן את עצמו וישתנה, כלומר שיבין, ירצה ויבנה לעצמו את היכולת לשינוי הרגלים שגויים, צריך להבין איך לעזור לו לעזור לעצמו. למה? כי רק בן האנוש בעצמו, מתוך הבנה, רצון לבניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, יכול לתקן את אישיותו, בעצמו. אבל, בעיקר לא לשפוט לגזור את דינו ולהעניש אותו, כיוון שבהתנהגות זו לא ניתן יהיה לגרום לבן האנוש להירגע, ולהבין את עצמו בעצמו, ובעיקר לא מתאפשר לו להיות מודע למעשיו, לכן צריך להסביר לו את טעותו, ולהדריך וללמד אותו, אבל אך ורק אם הוא רוצה בכך, אחרת יוצרים אצלו אנטגוניזם, והתעקשות על דרכו שלו. למה? כיוון שברגע שבן האנוש מודע למעשיו, הוא גם מתחיל תהליך שבו הוא מודע לסבל שבמעשיו, ואין כלא אכזר יותר מהכלא התודעתי בגוף הפיזי. למה? כי ברגע שבן האנוש מנותק מזהותו האמיתית מבחינה תודעתית, והוא חי במציאות שהיא אשליה ומתנהג בהתאם, הדבר גורם לכך שהוא לא מודע לסבל הפיזי שכרוך בכך, כלומר הוא לא מודע לרגשות ולשדרים מהגוף הפיזי.

האפשרות ללמד ולהדריך את בן האנוש להתחבר לעצמו, לזהותו האמיתית, ולאפשר לו להבין את הסבל הפיזי שבו שנובע מהתנהגותו וממעשיו, יגרום לו לא לרצות לסבול, ולכן הוא ירצה ויבנה לעצמו את היכולת לשנות את ההרגלים השגויים שבאישיותו, ולכך צריך הבנה, רצון ובעיקר סבלנות חברתית. למה? כיוון שהשינוי האישיותי מצריך חזרה על דפוסי התנהגות קודמים שהיו מקובעים, אבל מעצם העלאת אפשרות נוספת, מתחילה הנדנדה שבין האישיות הקודמת, והרצון לקבע את האישיות החדשה. כיום, מה שנעשה הוא, עברת על החוק, טעית, שגית, נענשת ונכלאת, ואז מרחיקים אותך מהחברה, כי אתה מסוכן לחברה הנורמלית. כלומר, הממסד קובע מי נורמלי ומי אינו נורמלי. לכן, האזרחים, האנשים שנקנסו, שנענשו ושעברו את מעשה הנקם השלטוני, מתחילים או שכבר שונאים את מי שמעניש אותם. לכן, מערכת שמחוקקת, ששולטת, ששופטת, שמענישה ושכולאת את אזרחיה, כלומר את האנשים שבחברתה, יצרה מערכת יחסים שבסיסה הוא אינו איתן. לכן, במבחן המציאות האמיתית, האשליה החברתית שיצרנו תתנפץ לה, ואפשר לראות זאת כבר כיום.

אהרן ברק, בראיון שהוא נתן לטלוויזיה, חזר על כמה מילים, כמו:

שפיט - האומנם הכל שפיט? איזון - האיזון הפנימי הוא הרוגע הפנימי, שזו זהותנו האמיתית של בן האנוש, המשקף את האיזון החיצוני, את המציאות האמיתית, האם זה קרה או נאמר על ידו? וכן משפטים כמו: יש לי את הכלים להחליט - משקף את התלות בדעותיהם של אחרים. דרכי הייתה רדיפת הצדק - משקף את רדיפת האנשים, האזרחים. מותר לפגוע באזרחים באופן מידתי - משקף את הרוע הפנימי. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - משקף את הקונפליקט הפנימי שבין החוק שכובל את בן האנוש ושולל ממנו את חירותו, לחירות, לחופש שלו זקוק בן האנוש ללמוד ולהתפתח ולהתחבר לעצמו. אני מאמין שלאחר המוות אין המשכיות - משקף את חוסר ההבנה למבנה שממנו מורכב בן האנוש, שהוא התודעה והגוף הפיזי, לאחר המוות התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת. מפחד מעולם שלישי, וחיים ללא חוקים - משקף את הפחד מהחופש המוחלט, את החומות, המגננות, הרגשת הנרדפות, והפחד מאיבוד שליטה, שנעשה וממומש באמצעות החוקים. האם הצלחתי לכתוב דף בהיסטוריה? ההיסטוריה תשפוט - משקף את הרגשת הכבוד, שלו זקוק אהרן ברק, והעיקר שלא ישכחו אותו. ועוד. כל מילה וכל משפט משקפים את אישיותו של אהרן ברק.

מסקנה: חוקים, שפיטה, הענשה, כליאה, כבוד, מעמד, אלה הם אמצעים שמאפשרים מציאות אמוציונלית, אך לא רציונלית, עבור בן אנוש אחד שרוצה לשלוט בבן אנוש אחר. כדי שלא להיות נשפט, נשלט, ובעיקר שלא להיות ולהרגיש נרדף, יצר אהרן ברק לעצמו מציאות זו, שהיא משקפת את אישיותו, שחי בין הרגש הטוב שבו לבין הרגש הרע שבו. הצורך והנזקקות הרגשית של אהרן ברק לכבוד איפשר לו, ליצור לעצמו מציאות שבה מבחינה תודעתית, הדמות שהוא חושב שהיא זו הוא, וליצור לעצמו מציאות בהתאם, ולכן הוא יצר לעצמו מציאות שאותה הוא ניסה ליישם בחייו. כיוון שלא ראיתי ולא שמעתי בראיון את אהרן ברק מסביר מהי זהותו האמיתית של בן האנוש, המסקנה שלי היא שהבסיס לכל התיאוריה אינו איתן, כלומר הכל אשליה. וכל אותם אנשים שמאמינים בדרכו, כדאי שיבינו ולא יאמינו, כי אמונה היא אינה הבנה.

סיכום: בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מחפשים ורוצים להבין מהי זהותנו האמיתית, כאשר נבין מהי זהותנו האמיתית נבין מהי המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית. עד שלא נבין זאת, אנחנו בחיפוש האינסופי, במגוון הרחב של האפשרויות הקיימות, שאחת מהן היא של אהרן ברק.

אהרן ברק, במסגרת החברתית והדמוקרטית שיצרנו לעצמנו כחברה, קידם או שלא קידם, בנושאים מסוימים אותנו מבחינה חברתית על-פי מה שאני יודע, אך הוא לא הביא אותנו מבחינה אישית וחברתית, להבנה מהו אותו החופש והחרות שלו זקוק בן האנוש, ושעליו הוא חוזר פעמים רבות, כדי להתקדם לשלב התפתחותי מתקדם יותר, שיצור לעצמו מציאות אישית וחברתית שהבסיס שלה הוא רוגע ושלווה, שמאפשר חיים בריאים יותר שיקטינו את הסבל האנושי, שיאפשר לנו אריכות חיים, אבל בעיקר שלא לשפוט ולהעניש אנשים.

דמות השופט עם התלבושת הנלווית לאותה דמות, היא אינה זהותו האמיתית של בן האנוש, אלא תדמית שמשקפת את המציאות שהיא אשליה, שבה חי בן האנוש שאינו מודע לכך, כלומר זו תחפושת, שממחישה גם את הנתק שישנו בין השופט לאזרח, ולכן הוא צריך עו"ד שיקשר ביניהם. למה? כי השופט והאזרח מדברים בשפה שונה, ולכן הם אינם יכולים לתקשר ביניהם, ישנו נתק מוחלט. אבל, בעיקר גם בגלל המשפט: שאי-ידיעת החוק, אינה פוטרת מעונש, כך מגלגלים את האשם על האזרח ולא לוקחים אחריות. כלומר, לך תלמד את כל החוקים, ותחיה לפיהם. כלומר, בלבלנו את עצמנו לדעת, והלכנו לאיבוד עם כל החוקים שהמצאנו לעצמנו. אבל, כל אחד רשאי לבחור לעצמו את אורח חייו, להבנתי.