פרק שישי - ובו יסופר על הצילומים בתל אביב והחזרה לגלידה מונטנה.
אולי, יום אחד בשנה תל אביב ריקה כמעט לחלוטין מתנועה של רכב מנועי ואפשר לנסוע בה במכונית פתוחה עם שתי מצלמות ולהנציח בה אמירות, רקע אותנטי, והתרגשויות נוסטלגיות של אחד מגיבורי התרבות שלה - בבוקר שלאחר ליל-הסדר.
לאחר צילומי סרט שתועדו קולנועית על פסגת הר מושלג בסופיה, בולגריה, קפץ בועז דוידזון במהלך החג - מסט הצילומים של הפקת הענק האמריקנית "קונאן" לביקור בזק בישראל שנוצל היטב על-ידי הבמאי, הצלם והמפיק שאול דישי - לצילומים נוספים במסגרת עבודתו על הסרט התיעודי-אישי: מדוע ולמה לא המשיך... כבודו?!
על חייו ויצירתו של הבמאי בועז דוידזון.
במסגרת זו נסעו משעות הבוקר המוקדמות, שלושה פילמייקרים באוטו פתוח אחד - שניים צילמו, אחד ראיין וביים, ואחד (האחד!) הצטלם ושוחח ארוכות על ילדותו, מחשבותיו, געגועיו וחייו בהווה ואי-שם ואז בעבר...
ולא הצטלם סתם - דוידזון הצטלם ברחובות בתל אביב, העיר העברית הראשונה והאהובה עליו כל כך, העיר בה הוא נולד וצמח לתפארת מדינת העולם והקולנוע!
ולא סתם ברחובות החגיגיים שלה - אלא בעיקר באתרי הצילום האמיתיים, בהם הוא צילם את סרטיו
הגדולים
- לפחות מבחינתם של אלה מתוך עשרות מיליוני הצופים בארץ ובחו"ל שנהרו אליהם.
המסע הקולנועי המצולם התחיל בשכונת נווה-צדק (שם צולמו סצינות מ"משפחת צנעני" ו"אלכס חולה אהבה"), המשיך לכיכר מוגרבי ("יוצאים קבוע"), חוף פרישמן ("סנוקר"), רחוב מאפו, בית הספר תל-נורדאו, בית הכנסת "בית-אל" שבפינת רחוב סירקין (רק מבחוץ כמובן), שדרות רוטשילד ("אסקימו לימון"), חוף שרתון ("שיפשוף נעים") וקפה "גלידה מונטנה" המיתולוגית - שכיכבה ברוב רובם של סרטי ה"אסקימו לימון".
עד לרגע זה תועדו וצולמו מעל לחמש עשרה שעות שהן החומר גלם המצטבר לקראת עריכת הסרט "מדוע ולמה לא המשיך... כבודו?!" על חייו הקולנועיים הראשונים וחייו הקולנועיים השניים של הבמאי והמפיק בועז דוידזון.
בקרוב ייערכו ראיונות ויצולמו חלק מהיוצרים והשחקנים שהשתתפו בסרטיו. ביניהם: זאב רווח, יהודה ברקן, גאולה נוני, גבי עמרני, לבנה פינקלשטיין, יפתח קצור, ענת עצמון, אופליה שטראהל, אורי גרוס, דבורה קידר, צחי נוי ו...עוד.
- המשך יבוא -
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
