אוכלוסיית העולם מזדקנת, כאשר העולם המערבי ויפן צועדים בראש. בארה"ב אחד מכל שמונה חצה את גיל 65 נכון לשנת 2010, בישראל אחד ל-10. תוך כ-40 שנה בארה"ב אחד מכל חמישה יחצה את גיל 65, בגרמניה ובאיטליה אחד מכל שלושה ובארץ אחד מכל שמונה.
אחד האיברים החיוניים והרגישים העובר תהליך הזדקנות "שקט" הוא מוח האדם. הביטוי להזדקנות אצל כל אחד מאיתנו שונה במידה כזו או אחרת ועל כן קיימת וריאציה בהופעת הסימפטומים. מגוון התלונות עצום ומבוסס על קווי האישיות כמו גם מבנה אופי האדם.
תהליך ההזדקנות של המוח מסתיים בתסמונת גריאטרית, המוכרת כדמנציה. מחלה זו ידועה גם בשם שיטיון, כיוון שפעם היה נהוג לחשוב שהיא משטה ומהתלת בחולה. אותה מחלה מכונה גם קיהיון על-פי הגדרת האקדמיה ללשון העברית.
דמנציה היא ביטוי לירידה תפקודית המלווה בירידה מנטלית וקוגניטיבית. ישנן סיבות רבות אשר עלולות לגרום לדמנציה להופיע ודירוג המחלה הוא על-פי התקדמות התהליך על ציר הזמן. הביטוי הקליני השונה מאדם לאדם, דורש אבחון קליני מוקדם ומעקב על-מנת לתכנן בצורה טובה יותר את העתיד של הפרט והמשפחה ולמנוע עומס סוציאלי.
אבחון בשלבים הראשונים הוא חיוני וחשוב, מכיוון שהתרופות בהן נעשה שימוש לטיפול במחלה, מעכבות את התדרדרות המחלה ומאפשרות לחולים תקופות זמן משמעותיות נוספות בהן הם יכולים לתפקד ולחיות באופן סביר. בנוסף, אבחון מוקדם מאפשר לחולה לתכנן את המשך הדרך הרצויה לו, כל עוד הוא צלול ומחשבתו בהירה. למרות שאבחון מוקדם של דמנציה מסייע בהפחתת עלויות ומאריך את שהותו של המטופל בקהילה ובבית, מרבית המבוגרים לא זוכים לקבל הערכה קוגניטיבית קלינית.
בארץ כ-140-180,000 ישראלים ידועים כסובלים מדמנציה. בצפון אמריקה כ-10 מיליון איש ידועים כסובלים מתהליך דימנטיבי, כ-50% מהם אובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר, הסוג השכיח ביותר של דמנציה. בקרב אמריקנים מעל גיל 65 מחלת אלצהיימר פוגעת באחד מכל תשעה אמריקנים, וסיבה חמישית הקשורה בתמותה.
מרבית האמריקנים המבוגרים מעולם לא קיבלו הערכה קלינית קוגניטיבית על-ידי צוות רפואי לאבחון ירידה קוגניטיבית / הפרעות בזיכרון. חוסר אבחון או אבחון מאוחר של דמנציה, הוא בעיה בבריאות הציבור בארצות הברית.
קיימת משמעות לאבחון סקירה ומעקב, שכן קיים מרכיב הפיך לירידה קוגניטיבית, מצד אחד ומרכיב של "שגיאה סטטיסטית" ( POSITIVE FALSE) למבחני סקר. שגיאה סטטיסטית חיובית עשויה להתרחש בכל בירור ואבחון רפואיים, ועשוי לגבות השלכות פסיכולוגיות מרחיקות לכת. במקרה זה רצוי ואף מומלץ לתת טיפול זמין לדימנציות נוירו-דגנראטיביות שכיחות כגון מחלת אלצהיימר.
ארגון אמריקני לשרות מונע (=USPSTF) פרסם לאחרונה שקיים חוסר פרסום של הוכחה רפואית לנחיצות של סקירה אוניברסלית לאבחון דמנציה בכל מבוגר שהגיע לגיל 65 ובמיוחד לאותם שעברו את הגיל גם ללא תלונות קוגניטיביות או תפקודיות או הפרעה בהליכה. ההשלכה של אבחון קליני מוקדם למבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי (תלונה מפורשת) עשוי להיות בעל השפעה אף גדולה יותר. חסרה סטנדרטיזציה בביצוע הערכה קלינית לתפקוד קוגניטיבי.
בארץ לעומת זאת, האיגוד הגריאטרי ישראלי, האיגוד לרפואת המשפחה והאיגוד הנוירולוגי, פיתחו בשנת 2012 הנחיות קליניות לרופא המשפחה באבחון מחלת אלצהיימר. נקבעו קריטריונים לאבחנה וטיפול, המקובלים בכל קופות-החולים ומרפאות בתי-החולים ובקליניקות פרטיות.
היתרונות למטופל ולבני משפחתו באבחון והערכה מוקדמים ככל האפשר: - תכנון לטווח רחוק - אישי ומשפחתי;
- עיתוי וגישה טיפולית רלוונטית (תרופתית ושאינה-תרופתית). הטיפול המוקדם עשוי להפחית את חומרת הסימפטומים ולשפר את איכות החיים בחלק מהמטופלים והתומכים העיקריים;
- הארכת השהות בבית / קהילה ביחס למיסוד גריאטרי;
- הקלה בנטל משפחתי וחברתי. אבחון מוקדם עשוי לעזור בהפחתת חלק מהעלויות הקשורות במחלה, כולל אשפוז חריף בבית-חולים בתלונה לא ספיציפית, הקשורה במחלה ולאוו דווקא במצב גופני חריף. הורדת ימי אשפוז במוסד גריאטרי (מחלקה לתשושי נפש / סיעודית). הפחתת העלות של השגחה ועזרה יומיומית על-ידי בן משפחה, ההופך בעל-כורחו למטפל העיקרי. לעיתים יעברו חודשים עד שנים בהם בני המשפחה הגרעינית לוקחים חלק בטיפול / השגחה של מטופל המצוי בשלבים שונים של בירור ואבחון של בעיה, הנחשבת כגופנית, תחילה. המעמסה והנטל של בני המשפחה מתבטאים בהפסד ימי עבודה ומתח במשפחה על חלוקת המשאבים, בעיקר של זמן ותשומת לב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
