שמשון הגיבור הוא גברתן ג'ינג'י חשוף חזה עם שרשרת מגן
דוד גדול, נועל סנדלים תנכיות, ומחזיק רוגטקה, לצידיו שני אריות מאיימים, אבל הוא עצמו בוהה בחלל כמו לא מבין איך זכה בתואר הזה.
את חגיגת בר המצווה הוא מנציח כאן כאירוע כלאיים יהודי צרפתי מזרחי: הילד (הצייר בילדותו) בחליפה בהירה עם כיפה כחולה, בידו שטר כסף, לצידו האחד רקדנית בטן חשופה, לצידו השני עוגת קומות ענקית ועליה דמות קטנה, בובה של ילד חובק תורה, רמז יחידי למהות הדתית של האירוע. מאחריהם דמות שחומה עם מקרופון, זמר מהקריבים? הכך נחוג האירוע המכונן בחיי הנער היהודי הגלותי (?) המצוי? גם החגים היהודים זוכים למבט מיוחד על-ידי הצייר אליהו אריק בוקובזה בתערוכה בבית התפוצות בת"א. בוקובזה נולד בפריז להורים שהיגרו מתוניס לישראל ב-1969, וההשפעות השונות משתקפות בעבודותיו באירוניה ולא במעט ביקורתיות. הקהל הרב המבקר בתערוכה (ביניהם חיילות וחיילים) מקבל גם "שיעור" חטוף ביהדות בסיסית, חגים ומועדים.
המבקרים בבית התפוצות יוכלו לבקר גם בתערוכה "מזל וברכה" - מיתוסים ואמונות טפלות באמנות ישראלית עכשווית וביטויים באמנות ישראלית עכשווית (ראו כתבתי כאן). בתערוכה מוצגים הבטים שונים על אמונות, קמעות וכד', ביניהם עבודה מונומנטלית עם ציור הרב עובדיה בלבושו המסורתי, גלימה שחורה רקומה זהב ומשקפיים שחורים וכן אוסף פריטים המשמשים קמיעות למזל ונגד עין הרע.
אוטה וליש: "פני עם וארץ"
הזדמנות לראות את תערוכת היחיד הראשונה במוזאון ת"א לאוטה וליש (1977-1906) גרפיקאי, מאייר ומעצב הכרזות שעלה לארץ ב-1934. לצד עיצוב כרזות בנושאים כמו חלוציות, העפלה, שואה ותקומה, בניית הארץ, וכרזות לחברות מסחריות כמו שמן, תנובה, וליש עסק בעיצוב תערוכות רשמיות וחומרים ששירתו את המנגנון הציוני כמו בולים ומטבעות, פעילות שהגיעה לשיאה בעיצובם החזותי של טקס הכרזת המדינה ומגילת העצמאות. בתערוכה מבחר כרזות, תרומת בנו, הפרסומאי ערי וליש.
שבוע האיור בישראל
שבוע האיור בישראל פותח צוהר לעולמם של מאיירים רבים ומוכשרים המאיירים את ספרינו, מביעים את דעתם על העולם בקריקטורות, ולא אחת נענשים על כך. ראו מקרה "שארלי הבדו" הצרפתי בו איבדו את חייהם מאיירים צרפתים, בינהם גם יהודים. גלריה אלפרד (סמטת שלוש 5 ת"א) מציגה להם מחווה בדמות "שרוליק עבאדי".
בבית האמנים בת"א (אלחריזי 9) יושבות כבר כשבועיים המאיירות הצעירות
קרן כץ ולירון כהן ומזמינות כל יום מאיירים אורחים לתרגם עמן לגלויות את חוויותיהם של המבקרים במקום.
בשבת, 12.9.2015 יוצגו הגלויות לקהל הרחב ובעלי החלומות יוכלו לקחת את הגלויות\חוויות שחלמו עליהן. בית האמנים הוא אכסניה נדירה לאמנים טובים וחשובים המציגים שם לתקופה קצרה של כשבועיים ונחשפים לציבור הרחב.
את העבודות של המשורר רוני סומק במוזאון לאמנות בר"ג אפשר לסווג גם כמין כאיור. סומק מפליא לאפיין את המשוררים והאמנים הישראלים והבינלאומים בקווים יחודיים, בבחירת הקוד המאפיין את שירתם וחזונם, ביניהם שקספיר, אדגר אלן פו, רמבו, לצד
לאה גולדברג, דליה רביקוביץ ועוד. אכן, מופלא הכשרון הפיוטי והחזותי של האמן.
והצפיחית בדבש, האיורים הצבעוניים הדיגטליים של ד"ר יהונתן ריינר, מתמחה בנוירולוגיה בבי"ח בלינסון שחזר לארץ לאחר שהות ארוכה בחו"ל. ריינר בחר צילומים של נערות משנות העשרים העליזות שהופיעו בברודווי בהשראת רקדניות הוודוויל בפריז. לצילומים האלה הוסיף עיטורים צבעוניים כמיטב דמיונו הפורה ואח"כ הדפיס אותם בטכניקת הדפס משי, שכבות על שכבות, והחגיגה הצבעונית משובבת עין ולב.(כתבת מלאה בגלריה, הארץ 4.9.15)
לילדים ובוגרים כאחד
תערוכת "ריקוד המכונה" במוזאון ארץ ישראל ממשיכה לסחוף מבקרים רבים בעיקר בגלל הסדנאות לבניית מכונה המתקיימות במקום ומהוות אתגר לילדים ולהוריהם כאחד.
מוזאון נחום גוטמן ממשיך להציג את הצייר האהוב על ילדים ובוגרים בזכות הקו המעוגל והראיה ההומוריסטית שלו. במתחם מוצגות גם תערוכות מתחלפות והפעם מיצגים מדהימים בצבעוניותם ודמיונן, פרי עבודתו של גיל אבישר.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
