על חגים וחרדה

קשה להתווכח עם נתונים סטטיסטיים, אך אם נצליח להפיק מהם מסקנות מועילות, אז טוב שהם נאספים. באופן גורף, חוצה תרבויות ויבשות, יש עליה ניכרת בשכיחות הפניות לחדרי מיון בגין התקפי חרדה בתקופת החגים. הנתון ממש עומד בסתירה להגיון: חג שמח וחופש מהעבודה אמורים לגרום לנו ליהנות ולהירגע. בפועל, דווקא ההפך הוא שקורה: עלייה של 30% בפניות לחדר מיון בגלל התקף חרדה. סביר להניח שהעלייה האמיתית גדולה יותר, פשוט חלק לא פונים לחדר מיון ואחרים לא מאובחנים כהתקף חרדה.

אחד ההסברים קושר נתון ידוע אחר ולפיו חוסר מעש ועיסוק, מוליך להתקפי חרדה, באנשים הנוטים לכך. כל עוד אנחנו עסוקים בשגרה המלאה של החיים, המוח לא מגיע לעסוק במעגלי החשיבה שמוליכים להתקפים. כאשר אנו בוחרים לבלות את החג בישיבה "רגועה" בבית, צפייה בטלוויזיה ומנוחה מהכל, אנחנו פותחים את הדלת למחשבות על תכנים המוליכים להתקף החרדה.

המסקנה המתבקשת היא: לא לשבת בבית כל החג ולנוח. נחים מהעבודה ומהתחייבויות של היום-יום. מפנים זמן לפעילות אחרת, פעילות שיש בה מרכיב של התעמלות כמו הליכה ברגל, שיש לה השפעה מרגיעה ומרפה מתחים. את מרחב ההליכה התאימו לאופי שלכם, אפשר ללכת מסביב לשכונה ולברך את השכנים בחג שמח ושנה טובה. אפשר ללכת בפארק ולראות ירוק מרגיע, אפשר ללכת למקום הומה אדם כי אתם מרגישים לבד.

לתפוחי עץ סגולות בריאות רבות, והארומה שלהם היא בעלת השפעה מרגיעה. תה תפוחים קר או חם יעיל להרגעה שאין איתה השפעה מעייפת. שמן לבנדר משמש גם הוא להרגעה ללא הורדת אנרגיה. אפשר להשתמש בלבנדר בנדיבות בבישול מאכלי החג, טעים ומועיל גם יחד. שוקולד, במובן של קקאו, מפחית רמות של קורטיזול ואדרנלין בדם. אז מותר ורצוי לנשנש כמה קוביות של שוקולד מריר במשך ימי החג. מכל המתוקים והעוגות, לשוקולד המריר יש כל-כך הרבה מעלות ותועלות, שאפשר למחול בקלות על הקלוריות האלה.

בשעה שסוכר מזוקק מעלה את הסיכוי לקבלת התקפי חרדה ומביא לאי-שקט, פחמימות מורכבות דווקא מגבירות שחרור סרוטונין, הנוירוטרנסמיטור שאחראי למצב רוח טוב ומונע חרדה. כל משפחת המלאים, אורז מלא, קמח מלא, שיבולת שועל וקינואה, ימלאו אתכם באנרגיה ובהרגשה טובה. אז חגים שמחים, רגוע, טעים ופעיל לכולנו.