פסטיבל האו"ם בספטמבר

כבכל שנה, בשנים האחרונות, הופכת פתיחת דיוני העצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק לפסטיבל פלשתיני למתקפה מדינית על ישראל כשהשחקן הראשי בהצגה הוא יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

בראיון לעיתון "אלקודס אלערבי" ב-17 בספטמבר, הודיע אבו מאזן כי הוא מתכוון להפתיע בנאומו באו"ם ולהטיל "פצצה". הוא סירב לגלות מהי. טיבה של הההפתעה הפלשתינית הצפויה, אם אכן תהיה כזו, אינו ברור. קשת הספקולציות היא נרחבת, החל מהודעה של מחמוד עבאס על פרישתו מהחיים הפוליטיים ועד ביטול הסכמי אוסלו. בכירים פלשתינים מוסרים הצהרות שונות לאמצעי התקשורת ועדיין לא ברור מהם הספינים התקשורתיים ומה באמת יקרה בפועל.

ד"ר נביל שעת', חבר הוועדה המרכזית של פתח, טען בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות "מען" ב-14 בספטמבר, כי עבאס יודיע בנאומו באו"ם על החלטת ההנהגה הפלשתינית להפסיק וליישם סעיפים בהסכמי אוסלו הקשורים למדינת ישראל. "ישראל מיישמת מההסכמים האלה רק מה שנוח לה", הסביר שעת', "ואנו ננהג כמוה". שעת' לא פירט למה הוא מתכוון, אך ייתכן שהוא רמז להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. המועצה המרכזית של אש"ף קיבלה החלטה כזו לפני כמה חודשים אך היא לא יושמה בפועל.

ניתן להניח בסבירות גבוהה כי עבאס יציג בנאומו באו"ם את התסכול המדיני של הפלשתינים מהמבוי הסתום בתהליך המדיני, את המשך פעולות ההתנחלויות בגדה, את שריפת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא ואת המצב בהר-הבית בירושלים. ספקולציה פלשתינית נוספת הקשורה בנאומו באו"ם היא האפשרות שהוא יכריז על "פלשתין כמדינה כבושה" בהתאם להחלטת האו"ם אשר קיבל את פלשתין כמדינה במעמד של משקיף. על-פי התרחיש הזה, אחרי ההודעה באו"ם, ייזום עבאס את כינוס המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ), הפעם בהשתתפות תנועת חמאס וארגון הג'יהאד האיסלאמי כדי לקבוע אסטרטגיה חדשה מול ישראל.

מקורות ברש"פ מעריכים כי מהלך כזה של יו"ר הרשות יביך את מדינות ערב ואת הליגה הערבית ויאלץ אותן לקבוע מדיניות חדשה מול ישראל ולנסח מחדש את יוזמת השלום הערבית.

במקביל ימשיכו הפלשתינים את מאמציהם בזירה הבינלאומית להגברת החרם על ישראל ונקיטת צעדים נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג. ברור שעבאס לוקח בחשבון כי תהיה תגובה ישראלית על כל מהלך שהוא ינקוט ושיהווה את הפרת ההסכמים עימה. על-פי מקורות פלשתינים, ישראל כבר העבירה אזהרות לעבאס בעניין הזה באופן ישיר ועקיף.

הסרבנות הפלשתינית נמשכת

המדיניות הסרבנית של הפלשתינים באה לידי ביטוי בימים האחרונים גם בהצהרות של מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, ד"ר סאאב עריקאת, שאותו מייעד עבאס ליורשו בתפקיד יו"ר הרש"פ. בראיון שהעניק עריקאת ב-10 בספטמבר לאתר "אלרסאלה", המזוהה עם חמאס, הוא אמר כי "אם הרשות הפלשתינית תיענה ליוזמה האירופית ותשוב מחדש למשא-ומתן עם ישראל יהיה זה צעד שלילי ביותר. אם הרש"פ תסכים לכך היא תיפול למלכודת".

עריקאת שב והציב תנאים לחזרה פלשתינית אפשרית למשא-ומתן עם ישראל כמו הפסקת ההתנחלויות כולל הפסקת הבנייה לצורך ההתפתחות הטבעית, שחרור הקבוצה הרביעית של האסירים הביטחוניים ו"הכרה בזכויות הפלשתיניות בירושלים ובעניין השיבה".

הפלשתינים טוענים כי איבדו את האמון במנגנון הרביעייה הבינלאומית. לאחר כשלון היוזמה הצרפתית, הם רוצים מנגנון בינלאומי דומה למנגנון שניהל את המשא-ומתן של המעצמות עם אירן בנושא הסכם הגרעין.

השאלה החשובה ביותר היא האם אבו מאזן אכן "הולך עד הסוף" ורוצה להביא להתמוטטותה המוחלטת של הרש"פ. ההערכה הפלשתינית היא שישראל חוששת מאוד מאפשרות כזו שתטיל עליה את האחריות והעול הכבד לדאוג לחייהם של מיליוני פלשתינים בגדה. ההשלכות של מהלך כזה על הפלשתינים הן קשות מאוד. קשה להאמין שזו היא המורשת שעבאס רוצה להשאיר אחריו, בתום עשר שנים של שלטון, כמי שקבר את החלום הפלשתיני להקים מדינה והחזיר את השליטה הישראלית המלאה על הפלשתינים בגדה.

בינתיים מחמוד עבאס נוקט מדיניות של "הליכה על הסף". נסיון העבר מצביע על כך שהוא השתמש באיומים האלה, הישנים-חדשים, כדי להפחיד את ישראל ולשקם את תדמיתו בקרב בני עמו, אולם אי-אפשר גם לשלול את האפשרות כי הפעם מדובר בתחילתו של שלב חדש ביחסי ישראל עם הרש"פ.