בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גדול אמני אורוגואי ואמריקה הלטינית כולה, חואקין טורס-גרסיה, מוצג בימים אלה במוזאון לאמנות מודרנית M.o.M.A בניו-יורק, לראשונה מזה 45 שנה
|
ציורו של חואקין טורס גרסיה "הנמל" מ-1942 [צילום: עליס בליטנטל]
|
|
|
|
|
מבנה מופשט [צילום: עליס בליטנטל]
|
|
|
|
|
מה פירוש ARCADIAN MODERN ומדוע המומא ערך תערוכת רטרוספקטיבה ענקית זו לאמן יליד אורוגוואי (1874-1949) JOAQUIN TORRES-GARCIA? ראשית - לשם. ארקדיה הייתה והינה חבל ארץ כפר ביוון, שליו ומורכב כולו מכפרים, ללא ערים בכלל. שמו, הנעוץ במיתולוגיה היוונית, הפך בהמשך הזמן לשם תואר המכוון לתמימות, כפריות וקלאסיקה. השם הופיע ביצירות ספרות ואפילו בתיאטרון. שנית - ייחודו כאחד האמנים שיצירתו מהווה סמן דרך לכל התפתחות המודרניזם בראשית המאה העשרים ועד למחציתה. להביט ביצירותיו זה כמו לצפות בכל התפתחות האמנות במאה ה-20. הצייר יליד אורוגואי, עבר עם הוריו לברצלונה בגיל 17, שם המשיך בלימודי האמנות ויצר ציורים בסגנונות סוף המאה התשע עשרה. מה שמומחש בתערוכה בדיוקנאות פיגורטיביים מדהימים באיכותם. הדיוקן העצמי שלו ושל אשתו מזכירים את ציוריו של טולוז לוטריק. ואכן, ביקורו בפאריס, ובהמשך, שהותו שם עם אשתו במשך שנים, הטביעו את חותמם ברישומיו ובעיטורי הספרים הרבים שגם כתב, בהם ניכר המודרניזם בנטייה לעוות את הדמויות או העצמים אותם צייר, וגם בציורי הנוף האורבניים. בשל איכות ציוריו כינה אותו בודלייר "צייר של החיים המודרניים".
|
בניו-יורק ייסד טורס ביח"ר לצעצועי עץ, שניתן להרכיבם בצורות שונות, מה שהניח את היסוד בשנים מאוחרות יותר לפסלי העץ הצבועים שלו
|
▪ ▪ ▪ |
חייו בבירת חבל קטלוניה יצקו בו זיקה חזקה ביותר לחבל ארץ זה, שעד היום נאבק על עצמאותו. ברישומיו ניכרת דעתו הפוליטית, עם השנינות והקלילות של הנף כף ידו. מאייסטר של ממש. מסיבה זו חבר לקבוצת אמנים קטלוניים שנקראה "נוסנטיסיזם". הם התנגדו לדקדנטיות של האר-נובו ששלטה אז באמנות, והעדיפו את הסגנון הים-תיכוני, הפשטות הארקדית. הוא הפך לאמן המוערך ביותר בברצלונה, ונבחר על-ידי השלטון לצייר פרסקו (ציור קיר על טיח רטוב) בארמון הנשיאות שקיים כבר חמש מאות שנה. את מיומנותו רכש גם בזכות עבודתו כעוזרו של האמן-הארכיטקט הנודע גאודי, והוא אף נטל חלק ביצירת הכנסיה שגאודי לא סיים, שרק לאחרונה הוכרז שעד שנות העשרים למאה זו היא תסתיים. כשהתחלף השלטון, והמשימה של עיטור ה"פאלאו דה חנרליטאט" בוטלה, הבין שעליו לחפש לו אופקים חדשים. וכך, עבר לניו-יורק. שם חבר לאמנים מובילים כמו מקס וובר וג'וזף סטלה, סטוארט דייוויס, צ'ארלס דמוט וג'ון מארין, שהשפעת האחרונים ניכרה בציוריו את הגשרים ואלה התעשייתים. כמו-כן חבר גם לאלפרד שטיגליץ, דמות מפתח באמנות המודרנית של המאה ה-20, שגרם למהפכה בציור האמריקני כשהביא ב-1913 לתערוכה בגלריה שלו בניו-יורק את גדולי הציור האירופי, שנקראה "הארמורי שואו". בניו-יורק גם ייסד טורס ביח"ר לצעצועי עץ, שניתן להרכיבם בצורות שונות, מה שהניח את היסוד בשנים מאוחרות יותר לפסלי העץ הצבועים שלו, המדגימים פיסול מופשט ונקי, המזכיר את גדולי פסלי המאה, ברנקוזי ואחרים. למרות שהכיר את גרטרוד ואנדרבילט-ויטני, פטרונית האמנות, שהציגה את עבודותיו בתערוכה יחד עם ארתור דאב בגלריה שלה, שלימים הפכה למוזאון ויטני, הרי כאשר שריפה כילתה את בית החרושת על כל היצירות, היא גרמה לו לרדת מהנושא כעיקר, ולחזור לפאריס. אך לא רק זה. מצב רוחו העגום כתוצאה מהפער הגדול בין השאיפות שלו לבין ההצלחות בפועל, הוא שגרם לו למעשה לחזור לפאריס. שם היה חבר של פיקאסו ומונדריאן, בחבורת "המעגל המרובע". השינוי בגאמת הצבעים שלו, שחזרה להיות כהה במיוחד בנופים האורבניים, הייתה נקודת מפתח בדרכו. שרק ב-1929 קיבלה את עיצובה המלא. קוביזם, דאדא, קונסטרוקטיביזם הם שגרמו לו בשנותיו האחרונות להתרכז ב"גריד", לתוכו הרכיב סמלים וצורות מופשטות או בעלות רמזים פיגורטיביים כמו נוכחות שעון בכל אחת מהן, צורות מרובעות ומעט גם עגלגלות, ציורים המזכירים את חבריו הקונסטרוקטיביסטים הצרפתיים חואן גרי, בראק ולז'ה.
|
העושר הפלסטי של ציוריו, ריבוי הנושאים והאיפיונים הסגנוניים, יוצר מארג של דרך ארוכה ועשירת צבע של האמן שזכה לתערוכות רבות בינלאומיות
|
▪ ▪ ▪ |
אין ספק, שנסיעותיו הרבות עם משפחתו, ומגוריו בכמה ערים בצפון איטליה לתקופה קצרה, שהייתו בפאריס ובניו-יורק והכרותו את גדולי אמני המאה העשרים שהייתה אז בהתהוותה - נוכחות ביצירותיו בהשפעות הקוביסטיות, הגאומטריות, ויחד עם זה הפשטות הכפרית אותה מוצאים בכל ציור או פסל שלו.הוא עיבד באמנותו את כל ההתפתחויות הדרמטיות של הזרמים שקבעו מאז ועד היום את האמנות, וקיבל את הקול הייחודי שלו - מה שעשה אותו לאמן כה דגול. בשנים 1923-1933 נטל טורס גרסיה חלק בכמה תנועות אוונגרדיות אירופיות מוקדמות, בבססו את חותמו האישי הפיקטוגרפי-קונסטרוקטיביסטי. מ-1935 עד 1943 כשחזר לאורוגוואי, למונטבידיאו עיר הולדתו (שם חי עד מותו ב 1949 )- אז יצר את הרפרטואר המופלא והכה מרשים של המופשט הסינטטי. אתה מהלך באולמות התערוכה בקומה הששית של מומא, ונפעם מעוצמת גדלותו של טורס-גרסיה. ציורי הנוף האורבני בפאריס שהתחלפו בצבעים חמים ותוססים יותר בציורי הנוף האורבני של ניו-יורק, שאין לטעות במיקומם הגאוגרפי, כשאת תחילת הדרך שלו רואים בדיוקנאות המופלאים ביותר, ובשיא שלו - הציורים הארקדיים בהם מתמזגים יסודות הקלאסיקה היוונית עם ציורים תמימים של דמויות מהמיתולוגיה, כמו פאון ענק, ודמויות נשים. בהמשך, כשהכרונולוגיה היא המדריכה את הצבת העבודות, ציורי הנשים מקבלים אצלו את רוח הפרימיטיביזם והנאיביות שגוגן ביטא בה את ציוריו מטהיטי, ופיקאסו השתמש בדמויות הנשים ששאב מהפסלים האפריקנים הפרימיטיביים. מה שאפשר לראות ב"עלמות מאביניון", שמפאר גם הוא את קומת אוסף המיטב של מומא... העושר הפלסטי של ציוריו, ריבוי הנושאים והאיפיונים הסגנוניים, יוצר מארג של דרך ארוכה ועשירת צבע של האמן שזכה לתערוכות רבות בינלאומיות, אך התמקדותו באמת הפנימית שלו, ואי רצונו להיות צייר לפי הזמנה; ונחישותו לשבץ בעיקר ברישומיו את דעותיו הפוליטיות הקשורות לקטלוניה, כשם שגויה עשה ברישומיו המפעימים - עשוהו לצייר ללא גבולות, כזה המדבר ללב כל צופה באשר הוא. הקטלוג המפואר והכוללני, עם המאמרים העשירים במידע, בהם כל אחד שונה ממשנהו, מהווים נכס לכל אוהב אמנות, גם אם לא יצפה בתערוכה. אם כי, החוויה וההפתעה שהיא גרמה לי, בעיקר בשל אי-הכרותי את האמן שבמשך 45 שנה לא הוצג באמריקה, היו חוויה מרתקת וראויה שכל מי שמגיע לניו-יורק בחופשות החגים, מוטב לו להגיע למומא עד ה-15.2.16. ויש עוד סוכריה למבקרים במומא: תערוכת פסליו של פיקסו, שההמונים הגודשים אותה גרמו למכירת כרטיסים מוקדמת באון ליין כדי למנוע את העמידה בתורים הענקיים. לסיכום: אין כמו ניו-יורק בסתיו, במיוחד כשעבורנו התהפך והתחזה לאביב. עם שמש זורחת, מזג אוויר נעים שכיף להסתובב בו, ושופינג הכי שווה בעולם.
|
|
תאריך:
|
10/11/2015
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2015
|
|
עליס בליטנטל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
alice
|
10/11/15 11:00
|
|
2
|
|
Alice
|
11/11/15 14:53
|
|
השופטת: שרית זוכוביצקי-אורי, בית המשפט לתעבורה בירושלים
|
|
|
יש תחום אחד לפחות שבו לישראל ולאירן יש הרבה מן המשותף. לא מדובר בפיצוח סודות האטום, אלא באתגר להפחית את פקקי הענק, שמאפיינים כמעט כל נסיעה בשעות העומס בערים הגדולות. טהרן, שבשטחה מתגוררים למעלה משמונה מיליון תושבים, היא בין הערים הצפופות בעולם, ועם למעלה משלושה מיליון רכבים, גם אחת הפקוקות ביותר. כתוצאה מכך, המהירות הממוצעת בעיר עומדת על 25 קמ"ש, ונסיעה אופיינית של עשרה קילומטרים נמשכת קרוב לחצי שעה. למרות זאת, במרבית הנסיעות ממוצע הנוסעים ברכב הוא 1.6. מחקר שנערך בעיר במטרה לבחון את נכונותם של האזרחים לחלוק את הנסיעה לעבודה עם נוסעים נוספים מצא כי 44 אחוז מהנשאלים מוכנים לשתף את נסיעתם. אם אכן זה יקרה, קיבולת הנוסעים תעלה ל-2.5 נוסעים לרכב והחיסכון השנתי בדלק יגיע לכדי 330 מיליון ליטרים - כמות דלק שתספיק לתדלוק של כל כלי הרכב הפרטיים בישראל למשך יותר מחודש.
|
|
|
האמת, שדיוקנו של הנער בן ה-19, לוחם המג"ב בנימין יעקובוביץ', שמת מפצעיו בפיגוע הדריסה ליד חלחול לפני ארבעה ימים, דיוקנו זה חדר ללבי ואינו מרפה ממני, וקשה לי לשבת ולכתוב על קומדיה גם אם היא עם שחקניות כה חביבות. אך אין ברירה, והאצילות מחייבת.
|
|
|
יצירות מוסיקליות של מלחינים יהודים, שהוחרמו באירופה על-ידי גרמניה הנאצית, עומדות לזכות בתחייה מחודשת. יהיה זה כאשר הן יושמעו, לראשונה בארץ, על-ידי התזמורת הקאמרית היהודית החדשה של דרזדן, בשני קונצרטים חגיגיים נדירים, שיתקיימו מחר, 10 בנובמבר, במרכז למוזיקה של ירושלים, וב-12 בנובמבר בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב.
|
|
|
המרכז למחקר ולמידע מארח את פרופ' חיים רבינוביץ, לשעבר דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה הצגנו לאורח שאלה אחת: עד כמה מבוססת הסברה כי ירקות אורגניים בריאים יותר? אנו מודים לפרופ' על אדיבותו ונכונותו לשתף איתנו פעולה, והרי הדברים
|
|
|
|