התנועה לאיכות השלטון, אשר כבר מזמן מתיימרת להיות שומרת הסף של השלטון בישראל, שוברת שיאים של מגלומניה. התנועה ביקשה - לא פחות - להצטרף להליך פלילי שמנהלת המדינה, כדי לטעון לעונש שהמדינה לא ביקשה. שופט בית משפט השלום בבאר שבע, יובל ליבדרו, העיף אותה מכל המדרגות.

איריס נפתלי, שהייתה מנהלת אגף האירועים בעיריית אשדוד, הועמדה לדין בטענה שסייעה לדודה, מאיר אזולאי, לזכות במכרזי עבודות דפוס של העירייה בהיקף של 120,000 שקל. במסגרת הסדר טיעון היא הודתה בארבע עבירות של הפרת אמונים והצדדים ביקשו לגזור עליה מאסר על תנאי וקנס של 20,000 שקל.

את אליעד שרגא, יו"ר התנועה, זה לא סיפק. לדעתו הוא יכול לייצג את אינטרס הציבור טוב יותר מאשר המדינה. לכן הוא ביקש מליבדרו להעניק לתנועה מעמד של ידיד בית המשפט, כך שתוכל לבקש להטיל על נפתלי גם קלון. ליבדרו לא התרשם ודחה את הבקשה על הסף (1.11.15), בלא לבקש אפילו את עמדת הצדדים.

"הפרקליטות היא האמונה על מיצוי האינטרס הציבורי במסגרת ההליך הפלילי, לרבות בשאלת הענישה המבוקשת ובכלל זאת עתירה להטלת קלון. אין מדובר בניהול הליך בין שני פרטים אלא בין המדינה המיוצגת על-ידי הפרקליטות לבין הנאשמת", הזכיר ליבדרו לתנועה. "שאלה כבדת משקל היא, האם במסגרת הליך פלילי המנוהל על-ידי המדינה ראוי לאפשר לצד זר לבוא ולהיות קטגור נוסף כנגד הנאשם, ואולם לא מצאתי צורך להידרש לשאלה זו במסגרת החלטתי".

ליבדרו ממשיך: "נוכח העובדה שההליך הפלילי, לרבות הגעה להסדר טיעון והעמדה העונשית המוצגת, מנוהל על-ידי גוף ציבורי, יש לשקול בצורה פחות אוהדת בקשה של צד אחר להצטרף לצורך מתן ביטוי לאינטרס הציבורי במסגרתו של משפט פלילי. נדמה כי בענייננו הדבר מקבל משנה תוקף שעה שהדבר נבחן על-ידי הגורמים הבכירים ביותר במערכת, פרקליט המחוז והיועץ המשפטי לממשלה. אין צורך להכביר מילים על-אודות מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לניהול הליכים פליליים, על כל שלביו".

חוץ מזה, אומר ליבדרו, התנועה התעוררה שני ימי עבודה לפני הטיעונים לעונש, כאשר ההסדר הוצג לבית המשפט באוקטובר 2014. "פתיחת הדיון בשאלת העיצומים שיוטלו על הנאשמת בשלב זה, לאחר ההודאה וגיבוש האינטרסים הנ"ל אצל הנאשמת, עלול לפגוע באינטרסים לגיטימיים אלה של הנאשמת ועלול לפגוע במוסד הסדרי הטיעון, מוסד שהוא בעל חשיבות עליונה בשיטתנו המשפטית, באשר נאשמים יחששו להגיע להסדרים שישונו בעתיד עקב בקשות של גורמים 'חיצוניים' להוסיף ולטעון לעיצומים שלא נכללו במסגרת ההסדר", הוא אומר לתנועה - שכזכור מתיימרת לייצג את האינטרס הציבורי.

ליבדרו טרם סיים למנות את הפגמים בבקשתה של התנועה: "בקשת המבקשת להרחיב את היריעה אודות הצורך להטיל קלון לא נעשית על-רקע דיון שעניינו בשמיעת טיעוני המדינה להטיל על הנאשמת קלון. במובן זה המבקשת לא מבקשת להצטרף לעמדה של מי מהצדדים למשפט, כי אם מבקשת היא להפוך לצד במשפט כנגד המאשימה והנאשמת.

"... לטעמי אין לקבל את דרך פועלה של המבקשת מבחינה משפטית. אין לקבל את בקשת המבקשת להפוך למעשה לקטגור נוסף. המבקשת עותרת למעשה לאפשר לה למלא את תפקיד התובע - נציגו של המדינה - כפי שהדבר נראה נכון בעיניה. המבקשת עותרת למעשה שיינתן לה הכשר להחליף את שיקול דעת התביעה הכללית בשיקול דעתה, תוך הצגת טיעונים משפטיים שיסבירו מדוע שגתה התביעה הכללית במהלכיה, עת הגיעה להסדר עם הנאשמת". אם יש לה טענות - שתפנה להליך המינהלי, מסכם ליבדרו.