באחרונה הוסבה תשומת הלב הבינלאומית ממלחמת האזרחים בסוריה ומהמאבק העולמי ב'מדינה האיסלאמית'/דאעש והופנתה להסלמה בעימות הסעודי-אירני. המניעים המיידיים למתיחות הגואה בין אירן לערב הסעודית, המובילות את המחנות הסוני והשיעי היריבים, היו הוצאתו להורג של המנהיג הסעודי-שיעי, שייח' נימר אל-נימר, בידי שלטונות ערב הסעודית (2 בינואר 2016) וייתכן אף שהריגתו בהפצצה ליד דמשק של זהראן עלוש, מנהיג 'צבא האיסלאם' (ג'ייש אל-איסלאם) הסורי-סוני (26 בדצמבר 2015). בשלב זה מתבטא העימות בזירה הדיפלומטית, אך בתרחיש קיצוני מאוד יש לו פוטנציאל להתפתח ולדרדר את המזרח התיכון להתנגשות צבאית מסוכנת בין שתי מעצמות אזוריות אלה.
ב-3 בינואר הודיע שר החוץ הסעודי על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם אירן, לאחר הפגנה אלימה בטהרן שהתקיימה בתגובה להריגת נימר אל-נימר ובמהלכה השתלט המון זועם על השגרירות הסעודית והעלה אותה באש. לתגובה זו הצטרפו סודן ומספר מדינות מהמפרץ, שגם הן הודיעו על ניתוק יחסים או הורדת דרג יחסים עם הרפובליקה האיסלאמית האירנית. ערב הסעודית אף פנתה להרחיב את הקואליציה האנטי אירנית. הליגה הערבית התכנסה לדון במשבר והוציאה הודעת גינוי למהלכים האירניים, והצהירה שלא תקבל מעורבות אירנית באזור, או ניסיונות להצית מחלוקות סקטוריאליות במדינות ערב. עם זאת, הליגה נמנעה מלקרוא לניתוק כולל של היחסים עם אירן. לעומתה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין הודיעו במהלך הכינוס על הקמת תת-ועדה שתדון בהחמרת הצעדים כנגד אירן.
סבב נוסף התפתחויות אלה הן סבב נוסף בקונפליקט רב-שנים בין אירן לערב הסעודית, שניכר מאז מהפכת 1979 באירן וביתר שאת מאז תחילתו של 'האביב הערבי'. בבסיסו מחלוקות פוליטיות, כלכליות וביטחוניות - כולן קשורות למאבק ביניהן על השפעה באזור המפרץ הפרסי/ערבי ובמזרח התיכון בכלל, וזאת בהמשך למאבק ההיסטורי בין סונים לשיעים. אירן רואה בערב הסעודית את הגורם להתפשטות האיסלאם הסלפי-ג'יהאדיסטי. מנגד, ערב הסעודית מובילה את המאמצים לבלום את השפעת אירן והציר השיעי המתחזק במזרח התיכון. בימים אלה, העימות מתנהל במספר רב של חזיתות. בסוריה ובתימן נמצאות ערב הסעודית ואירן משני צדי המתרס של מלחמות אזרחים. כששלוחיהן באזורי לחימה אלה מפגינים חולשה, הן מתערבות צבאית, ישירות. כן שלחה ריאד כוחות לסייע למשטר בבחריין כאשר, עם בוא 'האביב הערבי', העריכה שאירן ניסתה לעודד מהפכה נגד המיעוט הסוני השולט במדינה זו, הנחשבת חצרה האחורית. ובעירק, נוכחותה הפוליטית והצבאית של אירן לצד השיעים היא לצנינים בעיני הסעודים.
מוקד עימות נוסף הוא חזרתה של אירן לזירה הבינלאומית כשחקן לגיטימי בעקבות עסקת הגרעין והסרת הסנקציות מעליה, שיאפשרו לה לבנות את כוחה הצבאי ולהגביר את יכולתה להקרין כוח על סביבתה. אירן וערב הסעודית חלוקות גם בתחום האנרגיה - אירן גורסת שנשק הנפט הופעל נגדה על-ידי ערב הסעודית, שסירבה לצמצם תפוקות וכך גרמה לירידת מחירים עולמית ולכרסום בהכנסות האירניות ממשאב זה. על אלה נוספו ההתערבות האירנית בענייני הפנים של הממלכה באמצעות התססת המיעוט השיעי בה, וכן הרג אירנים רבים באסון שאירע במכה במהלך החאג', בספטמבר 2015. טהרן ניצלה את האסון כהזדמנות להתנגח בבית המלוכה הסעודי, בדגש על חוסר יכולתו לשמור על המקומות הקדושים לאיסלאם.
ניתן לשער, ששלטונות ערב הסעודית הביאו בחשבון, כי הוצאתו להורג של מנהיג שיעי פופולרי תתסיס את השיעים בממלכה ומחוצה לה. לפיכך, נראה כי ההחלטה בדבר המהלך ביטאה רצון להגיב על סדרת מפלות מדיניות וצבאיות, שערב הסעודית ספגה בזמן האחרון: ההתערבות הרוסית הצבאית בסוריה להצלת משטר בשאר אל-אסד, הנסיגה האמריקנית מהדרישה לסלק את אסד כתנאי מקדים להסדר בסוריה, ובנוסף - צירוף אירן לראשונה לדיונים, שנערכו בווינה, במטרה לגבש הסדר שישים קץ למלחמת האזרחים במדינה. על אלה נוספה ההתנקשות בחיי עלוש, שבראיית ריאד היה אמור לעמוד בראש קואליציית הארגונים המורדים באסד ולמלא תפקיד מרכזי במערכת השלטונית שתחליף את המשטר העלאווי ותייצב את המדינה השסועה. לכן, נראה שריאד העריכה את הוצאתו להורג של המנהיג הסעודי השיעי כתגובה הולמת.
גם עיתויה של ההחלטה להוציא להורג את השייח', לאחר שהוחזק במעצר זמן רב, לא הייתה מקרית, והיא נועדה לשרת מספר מטרות ספציפיות: בזירה הסעודית הפנימית - יציבות הממלכה הסעודית תלויה בשלושה פרמטרים עיקריים: המאבקים בתוך בית המלוכה, התנהגות המיעוט השיעי במזרח הממלכה, והמצב הכלכלי שעשוי להתדרדר, אם תימשך הירידה במחירי הנפט. אפשר שההוצאה להורג מאותתת למתנגדי המשטר על אודות נחישותו של בית המלוכה להגן על עצמו ועל מעמדו, די ברור שמאחורי המלך וצעדיו התקיפים עומד בנו - סגן יורש העצר ושר ההגנה הנסיך מוחמד בן סלמאן, שהוא האיש החזק בממלכה הן בתחום הביטחון והן בנושאי כלכלה וחברה.
ובזירה החיצונית - הסעודים ביקשו להעביר מסר ברור לאירן, שלא יאפשרו לה לפגוע בהם יותר. במובן זה, התגובה האירנית האלימה שיחקה לידיהם. שריפת השגרירות גררה גינוי לאירן במוסדות האו"ם (ללא התייחסות ישירה להוצאה להורג) וחיזקה את דימויה של אירן כמדינה שאינה מכבדת את הכללים הדיפלומטיים. נראה שהמסר נקלט באירן, שכן פוטר הבכיר שהואשם באחריות להתפרעות בשגרירות. בה בעת ניתן לראות בהוצאה להורג איתות לממשל האמריקני, כי אם יתרחק מערב הסעודית ולא ייתן מענה הולם לצרכי הביטחון שלה, היא צפויה לפעול לבדה, כפי שהתערבה צבאית בתימן בלי לעדכן את הממשל האמריקני ולמורת רוחו.
וושינגטון מתרחקת ואכן, בריאד שוררת תחושה שוושינגטון מתרחקת ממנה ומהדקת את הקשר עם אירן. בראייה הסעודית, כבר במלחמת המפרץ השנייה ארצות הברית "מסרה" את עירק לשיעים ולאירנים, אחר כך "הפקירה" את נשיא מצרים
חוסני מובארק לגורלו מול 'האחים המוסלמים', ובהמשך חתמה הסכם גרעין בעייתי עם אירן. בה בעת, הביקורת האמריקנית הפומבית על בית המלוכה הסעודי מתגברת, בדגש על דיכוי האופוזיציה, היחס לזכויות אדם ואחריותה לאסון ההומניטרי בתימן.
על-רקע זה ניתן לפרש התפתחות מעניינת נוספת, שנרשמה בעקבות ההסלמה הסעודית-אירנית - הניסיון הסעודי לצרף את פקיסטן לקואליציה האנטי-אירנית. שר ההגנה הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, וכן שר החוץ של הממלכה, הגיעו לאסלאמבאד (ביקורי החוץ הראשונים שלהם השנה). יוזכר שלמדינות אלה מערכת יחסים ארוכת שנים. ערב הסעודית תומכת בפקיסטן כלכלית ומתקיים ביניהן שיתוף פעולה ממושך ומגוון. אפשר שכך אותתו הסעודים לארצות הברית שאינם סומכים עוד על ההרתעה הגרעינית האמריקנית, והם מחפשים בן-ברית אחר שייתן להם מטריה גרעינית או יעביר להם טכנולוגיה גרעינית. עבור מי שחשש שהסכם הגרעין עם אירן יעודד תפוצה גרעינית במזרח התיכון, החיבור לפקיסטן, שזכורה ההיסטוריה הבעייתית שלה בנושא זה, מעורר דאגה נוספת.
עם זאת, יצוין שהתגובה הפקיסטנית לחיבוק הסעודי היא מעורבת: מקורות סעודיים פרסמו שהרמטכ"ל הפקיסטני איים ישירות ובחריפות על אירן והתחייב לתגובה קשה, אם אירן תפגע בערב הסעודית. אולם בשנה שעברה פקיסטן סירבה להצטרף לקואליציה הסונית הנלחמת בתימן בהובלת ערב הסעודית, והתחמקה מהצטרפות לקואליציה הסעודית שהוקמה נגד 'המדינה האיסלאמית'. יתרה מזאת, פקיסטן חותרת לצנן את האיבה בין סונים לשיעים במטרה לשכך את המתיחות הקיימת על-רקע זה בשטחה. ובנוסף, פקיסטן מייבאת מאירן חשמל וגז (בפרויקטים שסין מעורבת בהם). לכן, לא מפתיע שראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף, הצהיר על נכונות לתווך בין ערב הסעודית לבין אירן, בניסיון לצנן את הרוחות.
הממשל האמריקני, מצדו, טרח בשנה האחרונה לשכך את הדאגה הסעודית והבטיח פומבית לתמוך צבאית במדינות המפרץ, כמשקל נגד לעסקת הגרעין עם אירן. אכן, עסקות נשק חסרות תקדים בהיקפן ואיכותן נחתמו בין ארצות הברית לערב הסעודית ובעלות-ברית נוספות שלה במפרץ. כן ניסה הממשל לקרב בין ערב הסעודית לאירן בניסיון ליישב את המשבר בסוריה ובדצמבר 2015 אף הושיב את נציגיהן סביב שולחן אחד בווינה לדון בעתיד סוריה. אולם מאמץ זה ייעצר כנראה עקב המשבר בין ערב הסעודית לאירן. לפי שעה, ארצות הברית מתייחסת בזהירות למשבר הנוכחי בין המדינות, ושר החוץ קרי מנסה לשככו.
שלושה תרחישים השבר ביחסים בין ערב הסעודית לאירן עשוי להתפתח על-פי תרחישים שונים. בצדה האחד של קשת האפשרויות תרחיש הקיצון של עימות צבאי, שידרדר את המזרח התיכון מדרגה נוספת במורד האלים שבו הוא נמצא מאז 2011. תרחיש זה נראה פחות סביר, משום ששתי המדינות אינן ששות לצאת למלחמה בעודן מעורבות בלחימה בחזיתות אחרות - אירן בסוריה וערב הסעודית בתימן. סביר יותר להניח, כי העימות יימשך בעצימות נמוכה, ובמסגרתו ימשיכו שני הצדדים לתמוך בבעלי בריתם באזור ויגבילו את עצמם למלחמות על-ידי שליח ולתחרות כלכלית. משמעותו של תרחיש זה, היא המשך חוסר היציבות האזורי וקושי נוסף בדרך ליישוב הסכסוכים והפסקת הלחימה בסוריה ובתימן. תרחיש שלישי, שגם סבירות התממשותו נמוכה, מניח התפייסות בין שתי המדינות בתיווך מעצמות העל.
לסיכום, המהלכים האחרונים של ערב הסעודית בזירה הבינלאומית - מדיניות האנרגיה ששיתפה פעולה עם ירידת מחירי הנפט, ייזום המלחמה בתימן, ההכרזה על קואליציית המדינות המוסלמיות שיילחמו ב'מדינה האיסלאמית', הרמזים על מהלכים בתחום הגרעין והניסיון לייצר קואליציה ערבית-סונית בעימות הנוכחי מול אירן - מצביעים על מדיניות חוץ אסרטיבית בכל התחומים ומול כל מי שנתפס כמסכן את ביטחונה הלאומי ואת האינטרסים שלה. ערב הסעודית הפכה שחקן אקטיבי, בניגוד מוחלט למדיניות הזהירה והפסיבית שאפיינה אותה עד פרוץ "האביב הערבי". אשר לישראל, העימות בין ערב הסעודית לבין אירן מדגיש את חפיפת האינטרסים בין ערב הסעודית לבין ישראל. שתיהן רואות באירן אויב מר. ישראל יכולה לסייע לערב הסעודית במאבקה נגד הציר הרדיקלי בסוריה, נגד שאיפותיה הגרעיניות של אירן, וכן נגד שאיפותיה ההגמוניות של אירן במזרח התיכון.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
