ראיות על קיומו של בית המקדש

החלטת אונסקו השוללת קיומו של בית מקדש יהודי על הר-הבית

מן העיתונות: הוועד המנהל של ארגון קשרי התרבות והחינוך של האו"ם, אונסק"ו, אישר הצעת החלטה המתעלמת מהקשר ההיסטורי של העם היהודי למקומות הקדושים, בהם הר-הבית והכותל, בירושלים - בפעם השנייה תוך חצי שנה. 24 מהמדינות החברות באונסק"ו תמכו בהצעת ההחלטה, בהן מדינות ערב, רוסיה וסין. שש מדינות התנגדו, בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הולנד, ליטא ואסטוניה, ו-26 נמנעו - בהן צרפת, הודו ארגנטינה, ספרד ושוודיה.

יש לפחות 4 עדויות שאינן ניתנות להפרכה לגבי קיומו של בית המקדש שבנה הורדוס:

שער טיטוס ברומא - ראייה לקיומו של בית מקדש

שער טיטוס נבנה כדי לחגוג את הריסת בית המקדש היהודי ע"י טיטוס. על השער מופיעות מספר כתובות המוכיחות שטיטוס לקח שלל מבית המקדש ומנציחות את תהלוכת הניצחון על היהודים. בחזית השער יש טבלית הקובעת ששער זה הוקדש לטיטוס על-ידי הסנאט. בחלק האחורי של השער יש כתובת המציינת שהתבליטים מתארים את הביזה שנלקחה מירושלים. בתבליטים מתוארות שורות של עבדים הנושאים על כפיהם את חפצי בית המקדש: מחטות, חצוצרות הלווים, ותבליט נוסף מתאר את מנורת בית המקדש.

תבליט אחר בשער מתאר את תהלוכת הניצחון שנערכה על הדרך הקדושה. המוני שבויי מלחמה שהיו לעבדים צעדו במצעד ובראשם טיטוס רכוב על כרכרה רתומה לארבעה סוסים ועל כתפו הנשר המסמל את האימפריה הרומית. העבדים עברו טקס השפלה בדרך לגבעת הקפיטול

ציור של בית המקדש של הורדוס בקולוסאום

על אחד השערים של הקולוסיאום יש ציור של בית המקדש של הורדוס וצוין בשלט שהוא צוייר ע"י אחד העבדים שהשתתף בבניית הקולוסאום. יש עדות מרומא ש-20,000 עבדים יהודים עסקו בבניית הקולוסאום. בכתובת לא צויין שהעבד שצייר את בית המקדש היה יהודי אבל קשה מאוד להטיל בכך ספק.

הווקף משמיד ראיות על קיומו של בית המקדש

מאז מלחמת ששת הימים הווקף הוא השולט למעשה בהר-הבית. הפלשתינים עסוקים מזה שנים בהשמדת העדויות הארכיאולוגיות על קיומו של בית המקדש. הררי עפר המכילים ממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר-הבית והושלכו. ארכיאולוגים ישראלים מחפשים שרידים ארכיאולוגיים בתוך הררי העפר הללו ואכן, נגלו מרצפות מחצרות בית המקדש מימי הורדוס והריצוף שוחזר ע"י הארכיאולוגים.

מפעל סינון העפר מהר-הבית נערך בגן הלאומי עמק צורים, על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ובמימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל. נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 מ"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו-כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובוילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס.

ד"ר גבריאל ברקאי, יזם ומנהל הפרויקט, אמר שעד עתה הם הצליחו לשחזר שבעה דגמים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר-הבית. הרצפות הללו הוכנו כנראה על-ידי אומנים זרים מאיטליה ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו הורדוס, שבנה מחדש את הר-הבית במאה הראשונה לפנה"ס.

יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון תאר את החצר שהייתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים ..." (מלחמות היהודים ה'), גם בספרות התלמודית השתמר זיכרון על הרצפות בהר-הבית. (סוכה נא ע"ב; בבא בתרא ד', ע"א).

בהררי העפר נתגלו מטבעות מימי הורדוס

המטבעות מאשרים שהממצאים הארכיאולוגיים הם מימי הורדוס. נתגלו מטבעות רבים מימי הורדוס וחלק מהם היו שרופים כתוצאה משריפת בית המקדש ע"י טיטוס. אחד המטבעות שנתגלה נשתמר היטב למרות שהוא פגום במקצת בשל השריפה של המקדש השני בשנת 70 לסה נ" . זאת הפעם הראשונה שנתגלה מטבע כזה שמקורו בהר-הבית עצמו. מטבעות דומים נתגלו בחפירות ברובע היהודי וכן בחפירות מצדה.