הממלכה המאוחדת: הייתה או לא הייתה

בסדרה תולדות ארץ ישראל המוקרנת בערוץ הראשון נחשפו חילוקי הדעות בין המחלקה הארכיאולוגית באוניברסיטת תל אביב וירושלים. בפרק שהוקרן אתמול (יום א', 20.11.16) הועלה הוויכוח לגבי קיומה או אי-קיומה של ממלכת ישראל המאוחדת מימי דוד ושלה. האסכולה הירושלמית בדעה שהייתה ממלכה מאוחדת בעוד אסכולת תל אביב בדעה שלא הייתה.

הוויכוח בא לידי ביטוי בעקבות החפירות והממצאים שנחשפו בח'רבת קאיפה. חורבת קייאפה שוכנת על גבעה גבוהה בעמק האלה ושולטת על הדרכים משפלת החוף לחברון ולירושלים. היא נמצאת בקרבת ישובים עתיקים נוספים, עזקה ושוכה. הארכיאולוגים יוסף גורפינקל וסער גנור ערכו חפירות באתר שהחלו ב-2007. גורפינקל מזהה את חורבת קייאפה עם העיר שעריים. על קיומו של האתר דיווחו תיירים וחוקרים כבר מאמצע המאה ה- 19.

א.ממצאי החפירות

על-פי הממצאים קבע גורפינקל שלאתר יש מספר שכבות. השכבה העליונה היא מהתקופה ההלניסטית ואילך, ואילו השכבה הקדומה היא מתקופת הברזל. העיר הוקמה בשלהי המאה ה-11 לפנה"ס ושמשה כמרכז מנהלי בימי מלכותו של דוד המלך (1040-970 לפנה"ס). שעריים חרבה בערך לאחר 20 - 25 שנים לקיומה, ונבנתה מחדש רק בתקופה ההלניסטית.

שטח האתר הוא 23 דונם בערך ובו נחשפו שרידי עיר מבצר מוקפת בחומה. כמו-כן, נחשפו כ-90 בנייני מגורים צמודים לחומה. החומה היא אופיינית לאתרים ארכיאולוגיים אחרים והיא נקראת חומת סוגרים משום שהיא כפולה. על-פי הערכת החוקרים התגוררו בעיר בין 500 ל-600 תושבים.

שעריים מוזכרת במקרא. בספר יהושע פרק י"א, פסוק ל"ו נזכרת שעריים ברשימת ערי יהודה אחרי סוכה ועזקה. בשמואל א' פרק י"ז, פסוק נ"ב מסופר שלאחר שדוד הרג את גולית הפלישתים נסוגו בדרך שעריים לכיוון גת ועקרון מחמשת ערי הפלישתים. בדברי הימים א' פרק ד', פסוקים לא'- ל"ב נזכרת שעריים ברשימת הערים של שבט שמעון.

החומה והשערים - שרידי החומה עדיין מגיעים לגובה של 2-3 מטרים. לחומה היו 2 שערים. השער המערבי של העיר כלל עמדת שמירה. השער המזרחי של העיר היה השער הראשי והוא פנה לכיוון ירושלים. בצד כל שער הייתה רחבה גדול (פיאצה ) ובכל צד של השערים היו 5 בתים בקיר החומה. כמו-כן, נחשפו 2 אולמות ששימשו לצרכים פולחניים.

ארמון - בעונת החפירות של 2011 נתגלה מבנה גדול במקום גבוה בראש העיר. שטחו כ-1,000 מ"ר והוא בעל קירות עבים יותר לעומת שאר הבתים. יש ממנו פתח לכיוון השער הדרומי מול עמק האלה. במבנה נמצאו חדרים רבים ובהם כלי חרס, שברי כלי אבן מבהט ועוד... החוקרים משערים שזה היה ארמון המושל או ארמונו של דוד המלך.

מחסנים - בצפון העיר נחשף מבנה ששימש, לדעת החוקרים, כמבנה מנהלי לאיחסון. שם נאספו המיסים מתושבי הכפרים בסביבה בצורת תוצרת חקלאית.

ממצאים נוספים - כלים לשימוש ביתי - באתר נחשפו שרידי כלים מתקופת הברזל שהיו בשימוש יומיומי כמו, סירי בישול, סכין עשוייה מברזל וקנקנים. במקום נמצאו חרצני זיתים המעידים שהכלים נמצאו באזור בישול. נמצאו גם שרידי מזון מבעלי חיים. החוקרים מצאו שמדובר בכבשים ועזים וללא שרידי חזיר. הוכחה ששעריים הייתה יישוב יהודי. כלים פולחניים - נמצאו כלי פולחן, מזבח עשוי מאבן העומד על 3 רגלים להבערת קטורת.

במקום לא נמצאו שרידי צלמיות כנעניות או פריטי קרמיקה פלישתיים. הוכחה נוספת ששעריים הייתה יישוב יהודי.

כתובת בשפה העברית - בעונת החפירות של 2008 נתגלתה כתובת בעברית, אוסטרקון. זהו שבר מחרס בצורת טרפז. באותה תקופה היה מקובל, קבעו החוקרים, להכין טיוטא של מסמכים רשמיים על חרס לפני העברת המסמך לפפירוס או קלף. הכתובת היא בת 5 שורות והיא כתובה באלפבית פרוטו-כנעני. אוסטרקון זה נחשב לחרס הקדום ביותר בשפה העברית והוא מוכיח, לדעת החוקרים, שכבר במאה ה-11 לפנה"ס היה כתב עברי.

האוסטרקון
מספר שורות חסרות
שורה א' - אל תעש: ועבד א(ת )...
שורה ב' - שפט עבד ואלמנ(ה ) שפט ית(ם)
שורה ג' - וגר רב עלל רב דלו
שורה ד' - אלמנ(ה) נקם יבד (ביד )מלך
שורה ה' - אבינ ויבד שכ גר תמ(כ)

הכתובת קשורה לאירוע ההמלכה של אחד ממלכי ממלכת ישראל המאוחדת, שאול או דוד. החוקרים נוטים לקבוע שמדובר בשאול.

חשיבותה של העיר שנחשפה מבחינה היסטורית הביאה לשינוי היעוד של השטח, שהיה מיועד תחילה להפוך לשכונה נוספת בעיר בית שמש. במקום השכונה הוחלט להקים במקום גן לאומי.

ב.המחלוקת בין הארכיאולוגים של אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב

גורפינקל מהאוניברסיטה העברית וגנור מרשות העתיקות קבעו על-פי מכלול הממצאים שנחשפו באתר, שהאתר היה חלק ממערכת ערי מבצר מתקופת ממלכת ישראל המאוחדת והארמון הוא ארמונו של דוד המלך. ממצאים אלה מהווים, לדעתם, הוכחה לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת במאה ה-10 לפנה"ס.

פרופ' גרשון גליל מסכים עם דעתם של גורפינקל וגנור. לדעתו, העיר הייתה מרכז מנהלי חשוב בתקופת שלטונו של דוד המלך. אבל, הוא מציע לזהות את חורבת קייאפה עם נטעים המוזכרת בדברי הימים א' פרק ד', פסוק כ"ג: "המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם". גליל הגיע למסקנה זו משום שחורבת ג'דראיא נמצאת כ-4 ק"מ דרומית- מזרחים לחורבת קיאפה. תושבי נטעים וגדרה עסקו כקדרים בשרותו של המלך.

ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב חולק על קביעתם של גורפינקל/גנור. הוא שולל את האפשרות שמדובר בתקופת הממלכה המאוחדת. הוא קבע שבהעדר כתובת שתוכיח את טענתם, סביר יותר להניח שמדובר במבנה של ממלכת ישראל, הידועה מהמקרא כממלכת ישראל הצפונית שהתפלגה מממלכת ישראל המאוחדת.

פינקלשטיין טוען שקיימות 3 אפשרויות לגבי חורבת קייאפה:

• דעתם של גורפינקל וגנור הקובעים שהאתר הוא עיר בממלכת ישראל המאוחדת

• דעה הקובעת שזו הייתה עיר כנענית בראשית תקופת הברזל

• דעתו של פינקלשטיין שמדובר באתר גבול דרומי- מערבי של יחידה הררית ישראלית, לא יהודאית, שמרכזה היה בהר צפונית לירושלים.

המחלוקת על חורבת קייאפה משקפת מחלוקת מהותית בין המחלקה לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. המחלוקת היא לגבי המקרא כמקור היסטורי מהימן.

ישראל פינקלשטיין פירסם את התזה שלו לגבי ההיסטוריה של תקופת המקרא בספרו "ראשית ישראל", אותו כתב יחד עם ניל אשר סילברמן. התזה של הספר היא שאין הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. לדעת פינקלשטיין וסילברמן קיומה של ממלכת דוד ושלמה היא המצאה מאוחרת מהמאה ה- 7 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת ישראל ע"י האימפריאליזם האשורי. שליטי ממלכת יהודה רצו להוכיח עבר שלטוני משותף לאנשי יהודה וישראל כבסיס לשאיפתם להרחבת ממלכתם על החלק הצפוני של הארץ. לדעת פינקלשטיין בדרום הארץ הייתה ממלכה בעלת אופי שבטי ודלת אוכלוסין והוא שולל קיומה של ממלכה מאוחדת וחזקה בימי דוד ושלמה. פינקלשטיין אינו הראשון המעלה ספקות לגבי המקרא כמקור היסטורי מהימן. ראשוני התזה הביקורתית היו חוקרים פרוטסטנטים מגרמניה וסקנדינביה במאה ה-19.

הארכיאולוגים של האוניברסיטה העברית חולקים על התזה של פינקלשטיין/סילברמן. הם טוענים שיש ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות לקיומה של הממלכה המאוחדת. איילת מזר ממשיכה את התזה שגיבשו בנימין מזר ואחרים שהייתה ממלכה מאוחדת בימי דוד ושלמה. גורפינקל מסכים עם מזור לגבי קיומה של ממלכת דוד ושלמה אך מסכים עם פינקלשטיין שהיא לא הייתה כה אדירה כפי שמצטייר מתיאורי המקרא.

ג.ממצאים נוספים המעידים על קיומה של שושלת בית דוד

ארמון דוד המלך - מזר ערכה חפירות בעיר העתיקה בירושלים ב-2005 וחשפה שרידי ארמון שעל-פי הממצאים זהו ארמונו של דוד המלך. הממצא הבא שהיא חשפה הוא חומה שאורכה כ-70 מטר וגובהה כ-6 מטרים. היא קבעה על סמך הממצאים במקום שהחומה היא מימי שלטונו של המלך שלמה. ירושלים הייתה, לדעתה, עיר בירה ממלכתית ולא כפר קטן, כפי שטוען פינקלשטיין.

כתובת תל דן - השכבה בה התגלתה הכתובת היא השכבה של דן הישראלית. בין השאר נחשף שער העיר וחלק מהחומה. הכתובת נתגלתה בשני שברים בריצוף ברחבת שער העיר. הכתובת כתובה בארמית קדומה. היא נתגלתה ע"י פרופ' אברהם בירן שחפר בתל דן בשנים 1993-4 בצפון. חלק מהכתובת התגלה עוד לפני כן על-ידי גילה קוק ב-1993. החוקרים העריכו שהכתובת היא מתקופת הברזל השנייה והיא שייכת לתקופת הבית הראשון.

החוקרים קבעו שתאריכה הוא בין המאה ה-9 למאה ה-8 לפנה"ס. הכתובת הוקמה על-ידי אחד ממלכי ארם, כנראה חזאל, לאחר ניצחונו על יהורם בן אחאב מלך ישראל ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה. חשיבותה של הכתובת היא שמוזכר בה מלך בית דוד. זוהי ראיית חוץ מקראית לקיומו של בית דוד. המשפט העיקרי:" אני הרגתי את אחזיהו בן יהורם מלך בית דוד והרגתי את יהורם מלך ישראל".

הממצא מתל דן בצפון הארץ והממצאים מהחפירות בירושלים לא שכנעו את פינקלשטיין לשנות את התזה שלו. המחלוקת נשארה בעינה ויש הטוענים שהיא משקפת תפישות עולם שונות לגבי ההווה ולא רק לגבי העבר.