הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   חברה ומשפחה  ספרות  ספרים  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
"רוצה לקנות חנות?"
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
סדוקה
01/08/2017   |   יוסף כהן-אלרן
 
 
 
הפנים האמיתיות של בנימין נתניהו
01/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
תקציב המדינה - זוויות להבנתו
01/08/2017   |   דניאל גלילי
 
 
 
אנחנו, החורבן ואלוקים
01/08/2017   |   ציפורה חלפון‎
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
יהודית מליק-שירן משוררת, סופרת ופובליציסטית  |  תגובות  |  "בת אור" הוצאה לאור הצטרפות ל- VIP
דְּרָכִים עוֹקְפוֹת לַכְּאֵב

קשוחה עם החיים
חייה של הדוברת מתעצבים לבד, היא מלמדת את עצמה להיות קשוחה עם החיים, כי גם עבורה החיים הם קושי גדול.

שפת השירה בועטת, אין בה חמלה יש בה כאב כה גדול, והמילים לא יכולות לרפא לדוברת את נפשה

>
▪  ▪  ▪
הספר "אמא" של רונית בכר-שחר, הוא ספר לא פשוט לעיכול. יש בו חשבון נפש ארוך עם האם הדומיננטית בחיי בתה שהייתה אחות רחמניה לאחרים ואם לא חומלת כלפי בתה.

המילה "אימא" מסמלת עבורנו את הטוהר, הרכות והחמלה מחד ואת החוזק הנפשי שלה, הנלחמת על כל אחד מילדיה כלביאה מאידך. תמהתי בלבי, למה הספר נקרא "אימא"? לא שיערתי בנפשי שבמרכז הספר הזה, יהיה חשבון נוקב עם אי-מא שלא ראתה את בתה ולא נתנה לה מקום בחייה.

בהתחלה חשבתי שמילה אחת קטנה מכילה שלושה דורות: סבתא-אימא ובת. "נִשְׁכֶּבֶת מְיַחֶלֶת לְיַחַס לְחִבָּה מֵעַל גּוּפָהּ דִּלַּגְתְּ" (עמ' 42). אך מהר מאוד הספר מניח בצד את כל התפאורה המשפחתית ושם על מזבח האהבה דמות אחת, את דמות האימא שהדוברת כילדה לא שכחה והזרעים לחוסר ההתייחסות, לאדישות, לקמצנות באהבה נשתלו בילדותה. כבר בקריאת ספר השירים מהדהד בי מוטיב התלישות. כדי להיות תלוש מאם שילדה אותך, אתה צריך לעבור תהליך ואל התהליך הזה לוקחת הדוברת את קוראיה. התהליך הזה הוא טיול מתפתח מהילדות, אל הבגרות ואל ההווה של חייה של הדוברת.

חייה של הדוברת מתעצבים לבד, היא מלמדת את עצמה להיות קשוחה עם החיים, כי גם עבורה החיים הם קושי גדול. היא צריכה להתמודד עם התקפות של אסטמה, ויש לה אימא שמצילה חיים, מעניקה, תומכת ואוהבת. אז נשאלת השאלה, איפה האימא הזאת שיכולה לתת תמיכה ואהבה למטופליה אך אינה יכולה לתת תמיכה, חמלה ואהבה לבתה? "אַחֲרֵי מוֹתִי כְּשֶׁתְּנַתְּחוּ אֶת גּוּפָתִי נַסּוּ לִמְצֹא/אֶת חֶלְקַת הַסֵּבֶל שֶׁלִּי לִקְבֹּעַ מִדּוֹתֶיהָ וְלִתְהוֹת הַאִם נִתָּן הָיָה לַעֲקֹר אוֹתָהּ" (עמ' 46). לתפקיד "אחות רחמניה" יש שני פירושים מנוגדים: אחות חומלת סמל הטוהר בבית החולים - מקום ציבורי לבין האם העייפה, חסרת הסבלנות, התולשת את בתה מחייה כי אין לה סבלנות להכיל את המשמרת השנייה בחייה "כְּשֶׁקָּטְעָה אֶת אֵלֶּה שֶׁלִּי", אז לא במודע היא עוקרת את את בתה ממנה ולא נותנת לה כלים להתמודד עם החיים. "נִכְנְסָה אֶל הָאוּלָם שִׂמְלַת הַקְּרוֹשֶׁה הָאֲדֻמָּה/ וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי בְּתוֹכָהּ" (עמ'43).

המרירות, האומללות, הנטישה וחוסר האהבה הם סימנים של ייאוש וחוסר אונים. מהם מוצאת הדוברת את עצמה בגיל מאוד צעיר מתמודדת עם מה שלא ניתן לה בביתה. "בֵּינֵינוּ אִמָּא, מָה זֶה מְבַקְּרֵי שִׁירָה, כְּשֶׁהָיָה לִי אוֹתָךְ" (עמ' 40). החיים יודעים לתת ויודעים לקחת. והספר הזה בא להראות לנו סוג של יחסי גומלין בין אם לבת ובין בת לאימא. כשהדוברת היא אימא בעצמה היא מבינה עוד יותר, שאימא היא לא רק כלי המביא אותך לעולם, אלא אימא היא ההכלה שמצמיחה אותך לעמוד בזכות עצמך על הרגליים, להקשיב, לתמוך מתי שצריך ולהיות הקול המלווה של ילדיך. "כָּכָה זֶה כְּשֶׁאֵין לְיֶלֶד הוֹרִים" (עמ' 43). אולי זו השלמה עם הילדות של אימה שנשארה בגטו לודז' או במיידנק.

הדוברת מנסה להבין איך היא זכתה באימא כזאת שלא ראתה אותה מאז ילדותה וראתה רק אחרים. אולי בגלל שלא הייתה לה ילדות, אז אולי זה הקו הקשוח של האם במקום לחוות את לידת בנותיה היא חווה את ההישרדות. היא לא מכירה דרך אחרת מהחיים כדי לשרוד. החיים הפכו אותה לשחקנית מלידה או שחקנית של החיים. כי בבימה המשפחתית היא אימא שאיננה מתפקדת כאימא, בתפאורה החיצונית של חייה היא אחות שמתקנת חיים, אך מה קורה לאותה אימא שצריכה לאסוף אליה את בנותיה והיא לא שם עבורן?

המוטיב השני המתפתח מראשית הספר ועד סופו הוא הכמיהה לאהבה. הכמיהה הזאת היא חיפוש אחר יציבות משוריינת, שיש בה חיפוש תמידי אחר מבט עיניים אוהב, אחר מגע יד מלטף. החיפוש הזה להיות נאהב על-ידי הוריה, הוא החיפוש שנותן את אותותיו בכל שבילי הספר.

לא יורד באף סבון [צילום: AP]

בגרה בבת אחת
מילים קשות שבאות בחשבון עם השואה, עם אימא שבגרה בבת אחת אל שואה שכילתה את משפחתה והצטרכה ללמוד לבד איך לחיות.

שפת השירה
אני לא ערכתי מסע שורשים כדי להבין את תלאות הוריי, אך ילדיי דור שלישי סגרו להוריי את המעגל הזה שקעקע להם את הנשמה עם מספרים כחולים שלא יורדים באף סבון
▪  ▪  ▪

שפת השירה בועטת, אין בה חמלה. יש בה כאב כה גדול, והמילים לא יכולות לרפא לדוברת את נפשה. הנפש המיוסרת שלה סובלת שנים רבות. האם האהבה מתורגמת לכאב? האם בשביל לאהוב באמת צריך להתענות עד כאב ולסבול? ולמה היא צריכה לחוות סבל מייסר כדי להתאהב? "אַךְ יֵשׁ תּוֹר לְאַהֲבָה/וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁעוֹקְפִים"(עמ' 58). האהבה הלא מושגת מתעתעת בשבילי הספר, כשתמרורי האזהרה מציינים עובדות בשטח: "בַּעֲרֹב יָמַי לָקַחְתִּי לִי נַעַר צָעִיר לְמִשְׁכָּב/שֶׁיְּחַמֵּם יְצוּעִי שֶׁיֹּאהַב כְּדָוִד" (עמ' 66).

כשאין אהבה תחושת הניכור מביאה עמה את הקרירות של החיים. "בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת/אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁיֵּשׁ לִי הֶתְקֵף חֲרָדָה" (עמ' 67). התקף חרדה בא כתוצאה מכאוס בתוך הנשמה. כשיירגע הכאוס תיעטף הדוברת בעמודי אור יציבים שישקיטו את בלבול המילים, שיגרשו מתוכה. "מְאֻחָר יוֹתֵר הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי יַלְדָּה שַׁכּוּלָה" (עמ'83). הכמיהה לאהבת אם, שתערסל, תחבק ותכיל, חסרה אותה. הבת שחשה תלישות בילדותה הפכה לאם צבעונית העושה את שלבה חפץ כשפורצת היצירה מתוכה. היא לוע געשי. היא יוצרת את חייה מחדש בשיר, בסיפור, בציור, בתפירה אמנותית חיה מחדש את יצירותיה דרכה ומתאהבת בעשייתה. "שׁוֹקֶלֶת חֲטָאֵי אִמָּהוּתִי/מוֹדֶדֶת אֶת הַכְּאֵב" (עמ' 85). ובשיר אחר באה ההכרה, כי החיים לימדו את אמה לשרוד וכל חייה למרות שהקימה משפחה היא שורדת, כי זה צו החיים שלה לשרוד בכל מחיר. "מוּזִיקַת הַחַיִּים הַטְּהוֹרָה, הָאוֹפְּטִימִיּוּת הַמְּנַצַּחַת, הָאֱמֶת הָרוֹתַחַת (עמ' 89).

המוטיב השלישי עוסק בבחירות. מה הדוברת הייתה רוצה לבחור לעצמה, לו ניתנה לה הבחירה האם הייתה בוחרת אימא אחרת? "אָמַרְתִּי לוֹ שׁוֹאָה מוּאָה דוּז פּוּאָה/רַק הַשִּׁירָה מְשַׁחְרֶרֶת" (עמ'90). אחד השירים היפים והעוצמתיים בספר הזה, זה השיר בעמ' 90 המבטא פיוס והשלמה עם מצב נתון. ניצולת שואה גידלה אותה ומזונה היה "רעל מכונות" (עמ' 91). מילים קשות שבאות בחשבון עם השואה, עם אימא שבגרה בבת אחת אל שואה שכילתה את משפחתה והצטרכה ללמוד לבד איך לחיות. לשרוד זה לא מספיק. צריך לדעת לחיות וכשלא יודעים לחיות כוח השכחה מנתק ותולש את החיים בעבר ואת החיים בהווה.

בשיר אחר אומרת הדוברת, הדברים לא יבואו על תיקונם, כי הנשמה פצועה מהילדות ומהבגרות אך הלב מבקש לרפא את הנשמה "וְקַו שָׁבוּר יַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם/לְצַיֵּן אֶת הַגָּמוּר" (עמ' 92). דברים שבשגרה בין אם לבת הולידו סיטואציות שנשכחו ורק המספרים החדות הן אלה שהזכירו את התספורת של האח אליעזר והדם הקרוש על פניו. גזרת קצוות השיער של הדוברת טלטלו את האם בין עבר להווה. ולא קלים המעברים האלה לגלות י-הילדה- הפכה להיות אימא, כשלא ממש הייתה לה ילדות יציבה מאימא שלה. "שֵׂעָר גָּדֵל, מָה אַתְּ בּוֹכָה עַל קְצָווֹת אָז גָּזַרְתִּי לָךְ בְּטָעוּת" (עמ' 94). ובשיר אחר "כַּמָּה אַתְּ אוֹכֶלֶת/כָּל הַזְּמַן עַל יַד הַמְּקָרֵר, זוֹ לֹא חֲנוּת מַכֹּלֶת, הַשַּׁמֶּנֶת לְאוֹרְחִים/כָּכָה זֶה אַתְּ לֹא מְבִינָה בְּזָרִים" (עמ' 95).

מוטיב הבחירות שמתפתח בספר השירים הזה, המהווה מסמך נדיר ליחסי הורים וילדים שהם דור שני לניצולי שואה, מגלה את הטלטלות ואת מאבקי הקיום של הורים דור ראשון שחוו את זוועות השואה ולא ידעו איך לאסוף את עצמם וברוא לעצמם עולם טוב יותר. נכון הם הקימו משפחות, אך כדי להיות הורים, הם היו צריכים להיות קודם ילדים והילדות נלקחה מהם במלקחיים של האימה (מתוך שיר שלי שכתבתי על אבי, שהיה ניצול שואה). אנחנו כדור שני, לא יכולים להבין את הזוועות שהתרחשו שם.

אני לא ערכתי מסע שורשים כדי להבין את תלאות הוריי, אך ילדיי דור שלישי סגרו להוריי את המעגל הזה שקעקע להם את הנשמה עם מספרים כחולים שלא יורדים באף סבון. אני יכולה להבין את הלך הרוח של הדוברת בשיריה, אומנם יש בספר מעין חשבון נוקב עם אימא שלא ידעה לתת או להגיד "אני אוהבת אותך", או שלא ידעה לפרש את היופי המתפרץ של בתה וקראה לה "זונה". המרחק בין הכינוי לבין הטוהר הנפשי של הבת כל כך עצום, שלו היו לאימא כלי הבעה אחרים ודאי לא הייתה משתמשת בהם. כי מה שמציל את הבת לשרוד בעולמה של האם, היא הכתיבה. זו מרפאה לה את הנפש ומשחררת אותה מחסימות רגשיות שהאימא יצרה בתוכה.

זה ספר המאכלס בתוכו סיפור חיים לא פשוט בין הורים וילדים. הורים שסחבו על כתפיהם את מצוקת עברם, הגיהינום שהיו על סף פתחו וגם הסף היה יותר מידי על-מנת לשאת אותו על מצפונם. הספר הזה יכול לסייע ככלי טיפולי למטפלים בהבעה ויצירה המטפלים בהורים וילדים דור ראשון ושני לניצולי שואה. הספר מיועד לאוהבי המילה הכתובה, שכן רונית בכר שחר, שאני מכירה היא "נרקומנית של מילים", תמיד כותבת, מוציאה מתוכה את הרעלים שהטביעו בה החיים ויוצרת בתוכה עולם מפויס, מקבל ואוהב את החיים. ספר שתענוג להסתובב בין שבילי השירים ולאמץ אל לבנו ועינינו ציורים לשוניים חגיגה ללב ולנשמה.

תאריך:  09/01/2017   |   עודכן:  09/01/2017
יהודית מליק-שירן

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דְּרָכִים עוֹקְפוֹת לַכְּאֵב
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
תזכורת
10/01/17 23:16
פורום: שואה וגבורה כתוב הודעה
+
ב_שמואל
24/05/17 17:12
+
שבץ חלובה
24/11/15 13:41
 
דן בשלושה
22/01/16 12:55
 
אריאל ק.
31/01/16 15:32
 
חזקי שנאן
3/05/16 13:59
 
במבה
5/05/16 12:54
 
יעקב פלסטינאי
9/05/16 13:17
 
shimonh
11/02/17 02:46
 
ישראלי אמיתי
10/03/17 03:10
 
ב_שמואל
24/05/17 16:50
+
אנונימי
19/04/17 20:24
 
יהודה צבי
24/04/17 18:39
 
א5נונימי
2/05/17 12:51
+
שושנה ויג
17/04/17 18:04
+
מפוכח
22/03/17 23:01
 
הגוי..
12/04/17 13:16
+
מקרוני
29/12/15 08:29
 
ישראלי אשכנזי
8/02/16 19:44
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:23
 
ישראלי כועס מאוד
5/03/16 19:58
 
shimonh
11/02/17 02:37
 
תרבות וספרות
4/05/16 23:13
 
shimonh
11/02/17 02:30
 
אשכנזי טהור
19/05/16 14:03
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
didy
4/06/16 09:57
 
shimonh
11/02/17 01:59
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
דרוויש
4/05/16 13:50
 
ס"ט מיצרך נדיר!
12/12/16 09:51
 
עוד אשכנזי
10/03/17 03:03

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

התפתחויות נוספות שואה וגבורה
בצהרי השבת האחרונה הלכתי עם אשתי וחברים לראות את הסרט הישראלי המדובר "חטאים".
08/01/2017  |  פסח רויטמן  |  מאמרים
שיכון עובדים לא תקים בהרצליה מרכז לחקר השואה על שמו של יחיאל די-נור (ק.צטניק) ולא תפצה ב-18 מיליון שקל את בנו, ליאור יחיאל די-נור, על אי-הקמתו - קבע (29.12.16) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהושע גייפמן, בדחותו את תביעתו של די-נור.
08/01/2017  |  איתמר לוין  |  חדשות
ראול ולנברג היה כידוע איש עסקים שפעל כדיפלומט שוודי בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה והוכר כחסיד אומות העולם, על שהביא להצלת עשרות אלפי יהודים הונגרים. לא רבים יודעים כי בשנות ה-30, בשנת 1936 התגורר ולנברג בחיפה, בבניין ברחוב ארלוזורוב 17 בשכונת הדר בעיר. בחזית הבניין הוצב שלט מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת ועירית חיפה המציין, כי בבית זה התגורר הדיפלומט השוודי הידוע.
01/01/2017  |  אלי אלון  |  כתבות
לאחרונה פורסם בדה מרקר שחיפוש בגוגל של השאלה Did the holocaust happen – מובילה לאתר ניאו-נאצי במקום הראשון, שמסביר לעומק מדוע השואה לא התרחשה. קפיצת המדרגה הזו בהכחשת שואה היא חלק מהיכולות הדי חדשות שלנו, בני האדם, לייצר תכנים ולהפיץ אותם לקהל יעד גדול.
22/12/2016  |  עמית אדלר  |  מאמרים
פס "עיטור האור" הוענק (יום ג', 20.12.16) באודיטוריום ע"ש שילנסקי במשכן הכנסת לניצולי שואה שהצטיינו בתרומתם למדינה ולעושים לרווחת הניצולים. באירוע השתתפו יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אברהם דיכטר, ששימש בעבר כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ויו"ר הקרן הנוכחית, השרה לשעבר לימור לבנת.
21/12/2016  |  יפעת גדות  |  חדשות

רשימות נוספות
הסדר של 274 מ"ש באוצר ההתיישבות  /  איתמר לוין
צאצאי קהילת בני המנשה ביקרו באושוויץ  /  יפעת גדות
ניצול שואה נגד בנק לאומי  /  יצחק דנון
סליחה על מה שסבא עשה  /  ראובן לייב
האם אנה פרנק לא נבגדה  /  יפעת גדות
שמות לקורבנות  /  מאיר גובר

פורומים
חברה ומשפחה
ספרות
ספרים
שואה וגבורה
תרבות
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט