|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משילות ומשפט, א': תנו למשול
|
|
|
שתי הבעיות המרכזיות הפוגעות במשילות הן הקדנציות הקצרות של הממשלות והשתלטות המשפטנים על פעולתן. לשתי הבעיות הללו יש פתרונות, שאינן בהכרח מסובכים מדי
|
|
34 חודשים בממוצע [צילום: אמיל סלמן]
|
|
|
|
|
תפקידה של ממשלה הוא למשול. זה לא רק עניין של עברית - שורש שמה הוא מ.ש.ל - אלא גם ובעיקר עניין של היגיון. אם היא לא מושלת, בשביל מה היא קיימת? הבעיה היא, שלממשלת ישראל קשה מאוד למלא את תפקידה - בגלל מכשולים חוקיים ומשפטיים שניתן להציב לפתחה השכם והערב. בעיה ראשונה שלא מרבים לדבר עליה היא אורך כהונת הממשלה. ב-70 שנותיה של המדינה היו לנו 34 ממשלות - ממוצע של שנתיים לכל ממשלה. שר ביטחון ממוצע כיהן 32 חודשים; שר האוצר הגיע ל-27 חודשים; קדנציה ממוצעת של שר החוץ היא 30 חודשים; שר המשפטים ישב על כסאו 25 חודשים. ככה אי-אפשר לנהל שום דבר, ודאי שלא מדינה. מאחר שכל שר יודע שהוא לא יודע כמה זמן ישמש בתפקידו, הוא נוטה לרוץ להחלטות קצרות טווח ולהישגים מיידיים, במקום לבצע תוכניות מחושבות ולאורך זמן. שיטת הממשל בארה"ב רחוקה מלהיות מושלמת ואפילו טובה, ולא נמנה כאן את חסרונותיה. יש לה יתרון גדול אחד: הקדנציות מלאות. הנשיא יכהן ארבע שנים, חבר בית הנבחרים יכהן שנתיים, וסנאטור - שש שנים. יש אופק ניהולי, יש אופק מנהיגותי, יש זמן לתכנן ולבצע, יש אפשרות לקבוע לוחות זמנים מדויקים. המצב אצלנו נובע מכך שדי ברוב של 61 חברי כנסת כדי להקדים את הבחירות. זה פותח פתח לסחטנות מצד חברות הקואליציה ולתרגילים מסריחים נוסח זה (הכושל) של שמעון פרס בשנת 1990. זה מביא את חברי הכנסת לעסוק בפוליטיקה במקום בחקיקה, ואת השרים - בפוליטיקה במקום בממשל. זה מאפשר לראש הממשלה לאיים על שותפיו שהוא יפיל את הממשלה וילך לבחירות כאשר נוח לו. הפתרון לכך פשוט ביותר: לשנות את החוק ולמנוע את הפלת הממשלה, שהרי הציבור בחר בה לארבע שנים. למצער, יש להצריך רוב של 80 חברי כנסת כדי לפזר את הבית; זהו הרוב הדרוש כדי להאריך את כהונת הכנסת, ואין סיבה שקיצור הכהונה תדרוש רוב קטן יותר. וזאת לדעת: תפקידה של האופוזיציה איננו להפיל את הממשלה, אלא להקשות עליה, לבקר אותה ולהציב חלופה לקראת הבחירות הבאות. לכן, מניעה - או כמעט מניעה - של אפשרות הקדמת הבחירות אינה פוגעת כהוא זה בערכים דמוקרטיים. כאמור, זה בדיוק המצב בארה"ב, ואיש לא יטען שהיא אינה דמוקרטית. |
|
המטוטלת הגיעה לקיצוניות השנייה
|
|
|
|
להיות קצת "ממזרה" [צילום: אמיל סלמן]
|
|
|
|
| במישור המעשי, וזה רעיון שמצריך הרבה מחשבה: לקבוע שחוות הדעת של היועצים המשפטיים הן המלצה בלבד. לפני שאתם קופצים, יש לי תוספת: נבחרי ציבור שיפעלו בניגוד לחוות דעת אלו, יסתכנו בכך שיצטרכו להצדיק את מעשיהם בפני בית המשפט, ואולי אף שיסתבכו בפלילים במקרים קיצוניים משום שהדבר יהווה פעולה במתכוון | |
|
|
|
על הבעיה השנייה כן מרבים לדבר: שלטון המשפטנים. לפעמים דומה שאי-אפשר להזיז מהדק מצד אחד של השולחן לצידו השני בלי לקבל חוות דעת משפטית כאשר מדובר בפקיד, ואילו כאשר מדובר בשר – הוא אפילו לא יכול לגעת במהדק. ליועצים המשפטיים יש תפקיד חשוב ביותר בשמירה על החוק והמינהל התקין, אך המטוטלת אצלנו כבר מזמן הגיעה לקיצוניות השנייה. אין פתרון פשוט לסוגיית האיזון בין זכותם וחובתם של נבחרי הציבור למשול, לבין הצורך החיוני להבטיח את תקינות פעילותם. אין פתרון פשוט למצב בו רק נבחרי הציבור אינם יכולים ליהנות מהזכות המוקנית לכל עבריין: לבחור את עורכי דינם; שהרי אם כל נבחר יקבל יועץ משפטי משלו – התוצאה תהיה אנרכיה במקרה הטוב ושחיתות במקרה הגרוע. ובכל זאת, ניתן להציע שלושה כיווני פעולה – אחד טכני ושניים מהותיים. במישור הטכני: מן הראוי להקים ועדה ציבורית של מומחים שתדון בדיוק בבעיות הללו. וכאן מותר לשרה איילת שקד להיות קצת "ממזרה". היא יכולה לבקש חוות דעת כתובות משורה של משפטנים, ועל-פי חוות הדעת הללו – למנות את חברי הוועדה. צריכים להיות שם בעלי דעות שונות ואף מנוגדות, אבל מותר לשרה – נבחרת הציבור! – לתת קריאת כיוון לתוצאה הרצויה לה, כך שהמשילות תגבר מבלי לפגוע ביושרה. במישור המעשי, וזה רעיון שמצריך הרבה מחשבה: לקבוע שחוות הדעת של היועצים המשפטיים הן המלצה בלבד. לפני שאתם קופצים, יש לי תוספת: נבחרי ציבור שיפעלו בניגוד לחוות דעת אלו, יסתכנו בכך שיצטרכו להצדיק את מעשיהם בפני בית המשפט, ואולי אף שיסתבכו בפלילים במקרים קיצוניים משום שהדבר יהווה פעולה במתכוון. כאמור, זה רק רעיון בוסרי שמצריך עיבוד.
|
|
|
כמו עיסקת בעלי עניין [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
| זה אומר, שאם הממשלה מחליטה משהו – ההתערבות צריכה להיות יוצאת דופן ובנסיבות חריגות של שיקולים זרים, פגיעה בחוקי יסוד או הפרת ערכי יסוד. זה גם אומר, שדלתי בית המשפט צריכות להיות פתוחות – אבל לא פרוצות. כאשר עותר ציבורי מגיש עתירת סרק, יש לחייב אותו בהוצאות ראויות כדי שיחשוב שוב. כאשר עתירתו מתקבלת – יש לזכות אותו בהוצאות ריאליות ואף ביותר מכך | |
|
|
|
נקודה שנייה במישור המעשי נוגעת להתערבות בתי המשפט, ובמיוחד בג"ץ, בעבודת הממשלה. כאן במיוחד חיוני להחזיר את המצב לאיזון הנכון שלו. נקודת המוצא צריכה להיות, שלשרים מגיעה אותה חזקת תקינות שניתנת לפקידים. בתי המשפט מתערבים בהחלטות מקצועיות רק לעיתים נדירות, באומרם שקיימת חזקה של תקינות פעילות הממשל ושאין להם מומחיות יתרה על פני – נניח – מתכנני ערים, מהנדסי מים או מתכנני מטעים. אין סיבה שהיחס אל נבחרי הציבור יהיה שונה מהיחס אל הפקידים, אין סיבה לחשד הבסיסי ולפיו מעשיו של הנבחר נובעים משיקולים זרים. אם כבר, אז יותר פקידים נתפסו בשחיתות מאשר נבחרים.
זה אומר, שאם הממשלה מחליטה משהו – ההתערבות צריכה להיות יוצאת דופן ובנסיבות חריגות של שיקולים זרים, פגיעה בחוקי יסוד או הפרת ערכי יסוד. זה גם אומר, שדלתי בית המשפט צריכות להיות פתוחות – אבל לא פרוצות. כאשר עותר ציבורי מגיש עתירת סרק, יש לחייב אותו בהוצאות ראויות כדי שיחשוב שוב. כאשר עתירתו מתקבלת – יש לזכות אותו בהוצאות ריאליות ואף ביותר מכך.
בהקשר הזה יש מקום גם לחוקק את פסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת לאשרר ברוב מיוחד חוק שנפסל בידי בג"ץ. אני הייתי שם את הרף על 70 ח"כים ולוקח בהשאלה מרכיב מכללי עסקות בעלי עניין בדיני החברות. שם יש צורך באישור של ועדת הביקורת ורוב מקרב בעלי המניות שאינם נגועים. כאן הייתי מחייב שלפחות חמישה מבין ה-70 יהיו חברי אופוזיציה. כך יובטח שפסקת ההתגברות תופעל רק במקרים בהם יש תמיכה רחבה באותו חוק.
אפשר כמובן לחלוק על הרעיונות הללו. ייתכן שהם אוטופיים ואולי אפילו אוויליים. אבל הקו המנחה חייב להיות: תנו לממשלה למלא את תפקידה, תנו לה למשול ולקיים את רצונו של ציבור הבוחרים.
|
|
| תאריך:
|
07/08/2017
|
|
|
עודכן:
|
07/08/2017
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בני בנקר
|
7/08/17 10:07
|
|
|
|
|
|
טיוח טרי
|
7/08/17 12:34
|
|
|
|
|
|
הפוך !
|
7/08/17 17:27
|
|
|
|
|
|
2קדנציות לרה״מ
|
8/08/17 08:15
|
|
|
|
2
|
|
פוליטיזציה !
|
7/08/17 15:06
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
8/08/17 01:08
|
|
|
|
3
|
|
באום
|
7/08/17 20:40
|
|
|
|
|
|
מסדיר מניות
|
8/08/17 14:46
|
|
|
|
4
|
|
אחד העם
|
8/08/17 01:48
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
8/08/17 10:06
|
|
|
|
|
|
באום
|
8/08/17 13:05
|
|
|
|
|
|
בני בנקר
|
8/08/17 15:10
|
|
|
|
|
|
באום
|
8/08/17 18:49
|
|
ב-31 ליולי, 2017, ירד המסך על חייה של השחקנית הצרפתיה הגדולה ז'אן מורו. השחקנית האגדתית, שהגדירה עצמה כ"אישה שמשחקת", שהדביקה לעצמה את צמד התארים "מיסטית וקלת דעת", נפטרה בדירתה, לא רחוק מפלאס טֵרְן בפריז, ליד אולם פְּלֵיֵיל, בגיל 89. עוזרת הבית גילתה אותה במיטתה, ללא רוח חיים, בבוקר, ופרצה בבכי. בשנתיים האחרונות הסתגרה ז'אן בדירתה, שלא כהרגלה במשך כל חייה הסוערים. חברה הטוב, הבמאי ז'אן-פייר מוקי, סיפר שז'אן לא יכלה עוד לשחק מפאת חולשה והרגישה נעזבת. ב-2015 הופיעה בסרטה האחרון, "כשרון חבריי", בבימויו של אלכס לוץ. בנוסף, סבלה מאוד מחצי הלעג להם שימשה כמטרה. קולה שהלך והצריד עם השנים, הזדקן עם הגיל, משך חיקויים שפגעו בנפשה של השחקנית הנערצת.
|
|
|
|
|
שרגא מילשטיין, ניצול שואה וגמלאי, ששימש במשך שלוש קדנציות בין השנים 1998-1983 כראש מועצת כפר שמריהו ובשנים 2005-2013 היה יו"ר "משואה" המכון לחקר השואה - מכהן כעת כיו"ר ארגון שארית הפליטה ברגן בלזן בישראל. הארגון, שהוקם ב-1945 בתום מלחמת העולם השנייה, המאגד היום כ-400 מניצולי מחנה ברגן בלזן בכללם בני הדור השני והשלישי לניצולים - מקיים פעילות שוטפת לחבריו בדגש על הנצחת זיכרון השואה.
|
|
|
|
|
תוך עיון בארכיון עיתונות ישן בחיפוש אחר חומר בנושא מסוים, צצה לנגד עיני באקראי, ידיעה שפורסמה בעיתון דבר ביום שישי 22 בדצמבר 1950 תחת הכותרת "שמונה חיילים נספו בתאונת מטוס". וזו לשון הידיעה: "דובר צה"ל הודיע בצער כי מטוס של חיל-האוויר, שהיה בתפקיד סיור ביום ב' - 18 בדצמבר, לא חזר לבסיסו. שברי המטוס נמצאו למחרת יום ג' על חוף הים ליד זיקים בשפלה. נעדרים שמונה חיילים, כולל הטייס. הודעות על כך נשלחו למשפחות".
|
|
|
|
|
רעיה הייתה אישה אצילה. היא דיברה אצילה. היא לחמה אצילה. היא לבשה אצילה. היא חכמה אצילה. היא חלקה על זולתה אצילה. דחתה בוטות אצילה. תמכה מתינות אצילה. עמדה אצילה בטרקליני אצולה ועמדה אצילה במשכנות עוני, ופתחה אצילה שערים למי שהעולם נעל אותם עליו, אם תינוק, או תינוקת, אם נער או נערה, אם זקן או זקנה, אם אסיר ציון כאנטולי שירנסקי ואם אסירה כאידה נודל . היא הייתה אצילת ויצ"ו, אצילת ההסתדרות הציונית, אצילת הסוכנות היהודית, אצילת האמנויות, והמדעים, והאחווה היהודית חוצת היבשות. כך אני זוכר אותה, אצילה.
|
|
|
|
|
"כציפור נמלטה מפח יוקשים" - כך קרא הסופר יליד גאורגיה יעקב פפיאשווילי לספרו החדש, והשם אכן צופן רמזים לנפתולי ההיסטוריה, ואותה ציפור אינה עוזבת. הרצון לפענח את סודות הרוח, סודות הקשר בין ההיסטוריה לספרות ולכתיבה, כל אלה ממלאים את דפי היצירות של יעקב פפיאשווילי.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
