המרוויחה הגדולה מההסכם בקהיר היא מצרים, שמקבעת באמצעותו את מעמדה כמדינה המובילה את הטיפול בבעיה הפלשתינית וכמתווך אזורי חשוב תוך שהיא דוחקת הצידה את טורקיה וקטאר, שנכשלו בניסיונותיהן לתווך בין חמאס לפתח.
ישראל עוקבת אחרי ההסכם שהושג בקהיר אך מתנהלת בזהירות. על-פי גורמים מדיניים בירושלים, היא אינה רוצה להצטייר כמי שפועלת לחבל במאמציו של הנשיא המצרי א-סיסי שעימו יש לה יחסים מיוחדים בתחום המדיני והביטחוני, כזכור, מצרים גם מתווכת בעצם ימים אלה בין ישראל לחמאס על עסקת חילופי שבויים חדשה.
הדרג המדיני בישראל גם איננו מעוניין להיתפש כמי שמחבל במאמצים המדיניים של הממשל האמריקני המגבש כעת מתווה מדיני חדש להשגת שלום באזור ("עסקת המאה") ולאפשר לעבאס לטעון בפני הנשיא, כי ישראל מכשילה את ההכנות הפלשתיניות לחידוש המשא-ומתן. לכן התגובה הישראלית להסכם שהושג בקהיר היא הצהרתית בלבד בשלב הזה. היא מדגישה את הצורך שהפלשתינים יעמדו בתנאי הרביעייה ובראשם ההכרה בישראל ופירוק חמאס מנשקה.
ישראל מתנגדת לכל פיוס פנים פלשתיני שאיננו כולל את המרכיבים האלה, המקובלים גם על הקהילה הבינלאומית, ומצפה שהרש"פ תמנע פעולות טרור של חמאס משטחי הגדה ומרצועת עזה ברגע שתקבל את השליטה הביטחונית בה.
ביכולתה של ישראל לשבש את הסכם הפיוס שהושג בקהיר בכל רגע נתון. די בכך שהיא לא תאפשר לכוחות ביטחון של הרש"פ ולפקידיה לצאת משטחי הגדה לרצועה או שתודיע כי לא תאפשר קיום בחירות בשטחי הגדה ומזרח ירושלים.
כרגע ישראל עוקבת אחר הנעשה כדי לראות עד כמה פתח וחמאס רציניות בכוונות הפיוס. כזכור הסכמים דומים והכרזות כאלה היו כבר בעבר, אך לא יצא מהם שום דבר מעשי.
לסיכום:
מצרים הצליחה לשבור את הקיפאון ביחסים בין פתח לחמאס וליצור אווירה חיובית ביחסים ביניהן. ביקור הממשלה הפלשתינית ברצועה וביקור המשלחת בראשות ראש המודיעין המצרי בעזה יצרו תקוות חדשות בקרב הציבור הפלשתיני בנוסף לדיונים בקהיר. אולם מדובר בציבור מפוכח שיודע כי הפערים בין פתח לחמאס הם עצומים וקשים לגישור.
מעבר להצהרות והסיסמאות של בכירי פתח וחמאס באמצעי התקשורת, הציבור הפלשתיני רוצה לראות סימנים של נכונות לשותפות פוליטית אמיתית בין שתי התנועות. לדוגמה, האם שתיהן יכולות להגיע למצע מדיני משותף להסכם עם ישראל?
גם בתוך תנועת פתח עצמה ישנו פילוג ושסע עמוק בין מחמוד עבאס ל
מוחמד דחלאן. האם פתח יכולה להתאחד ולרוץ ברשימה מאוחדת בבחירות מול חמאס כדי להגדיל את סיכוייה לנצח?
הסכם קהיר שעליו מבוסס ההסכם הנוכחי הושג ונחתם כבר ב-2011, אך מעולם לא יושם בגלל המחלוקות בין פתח לחמאס. בשש השנים שחלפו חלו בשטח שינויים רבים המחייבים הסכמה על הפרטים. לכן הירידה לפרטים היא שתקבע את הצלחתו או כישלונו של ההסכם. האמרה כי "השטן מצוי בפרטים הקטנים" חלה במקרה הזה. רק דיון מעמיק בפרטים והסכמה עליהם יעיד אם אכן הצדדים הגיעו לבשלות פוליטית ומדינית ללכת בדרך אחת.
כפי שהדברים נראים כעת, שני הצדדים דוחים את הקץ ומנסים להרוויח זמן, דחיית הדיונים וקביעת לוחות זמנים בנושאים זניחים יחסית תוך התעלמות מדיון בנושאי המחלוקת העיקריים כמו פירוק חמאס מנשקה או השתלבות חמאס בתוך אש"ף מעידה על כך ששני הצדדים יודעים שהדרך לשותפות פוליטית אמיתית עוד רחוקה מאוד-מאוד.