|
עזרא שמיר מנהל פארק תעשיות צבאים בית שאן [צילום: יגאל יששכרוב]
|
|
|
|
שלמה בן סימון מנהל המפעל באולם הייצור של חברת אלספק טכנולוגיות בע"מ [צילום: יגאל יששכרוב]
|
|
|
|
|
"בפארק תעשיות צבאים בע"מ מסיימים בימים אלה את תהליך השיווק של 850 דונמים. הפארק הקיים מעל עשרים שנים עמד, עד לא מכבר, בשיממונו ולא הצליח למשוך אליו יזמים פוטנציאליים. כשהגעתי לכאן היו בפארק שני מפעלים: "ג'ונדיר" המייצר ציוד לקומביינים ו"אלספק טכנולוגיות בע"מ" המספק מערכות חשמל מתקדמות ומוסך. כיום הקרקע שווקה לכ-60 מפעלים שיוקמו במתחם הפארק ובהם מועסקים היום כ-350 עובדים. בעוד שלוש שנים יעסיק הפארק כ-4,000 עובדים". את הדברים האלה אומר לי עזרא שמיר, שלפי בקשת משרד הכלכלה וראשי הרשויות באזור, נטל על עצמו מ-2013 את פיתוח מתחם פארק תעשיות צבאים, שיווקו וניהולו בשותפות עם המועצה האזורית עמק המעיינות ועיריית בית שאן.
פארק צבאים בית שאן גובל עם הגבול הירדני ונמצא בקצה המזרחי של המדינה. המרחקים ממנו למרכז גדולים, אך תחנת הרכבת שנפתחה באחרונה בבית שאן עשתה שינוי מהותי אצל יזמים שהעדיפו להקים את מפעליהם בפארק. כיום מגיעים לכאן, בין היתר, ברכבת דרך חיפה. עזרא שמיר מדגיש כי נושא הנגישות חשוב מאוד להקמת מפעלים ופיתוח הפריפריה שכן יזמים רבים מדירים רגליהם בגלל המרחקים ועלויות השינוע הנובעות עקב הריחוק ממרכז הארץ. לדעתו, הצורך המתבקש הוא לחבר את הרכבת גם לאזור המרכז ישירות מבית שאן.
עזרא שמיר, בן 64 שנולד בעפולה, נשוי +4 הוא מנכ"ל חברת ש.נ.י. בע"מ למתן שירותים לייעוץ, לביצוע, לפיתוח, לתכנון, לניהול, ולשיווק אזורי תעשיה ותעסוקה, מתן שירות ליזמים בתהליכי בניית העסק, מבחירת אזור התעשיה ועד האכלוס. מנטור למנהלי אזורי תעשיה.
בעברו הצבאי בשירות הקבע שימש בשנים 1972-1983 כראש מדור בקרת איכות אמלחים בחיל-הים. אחר כך כיהן כמנהל בקרת איכות וסמנכ"ל כוח אדם בתדיראן עפולה וניהל שתי חברות כוח אדם ארציות. מאז 1981 הוא מתגורר בישוב שקד שהיה ממייסדיו. ב-1993 התמודד לראשות המועצה האזורית שומרון. בשנים 1998-2007 הקים בשומרון, לבקשת שר התמ"ת בעבר שרנסקי שני אזורי תעשיה:"בראון" ו"שח"ק". כיהן כמ"מ ראש המועצה במשך ארבע שנים וחצי. בין יתר תפקידיו ניהל את פארקי התעשיה שבתחום המועצה "ברקן" וקרני שומרון. לאחר מכן ניהל במשך תשע שנים את פארק שח"ק, ואחר כך את פארק מבואות גלבוע במועצה האזורית גלבוע. הקשר שלו עם יזמים, במהלך שרותיו בניהול פארקים, נמשך לאורך שנים ורבים מהם פונים אליו בכל רגע נתון בעת שהם מחפשים מקום חדש להקים בו את מפעלם, או בשאלות של פיתוח והתרחבות. ואכן, הם זוכים מצדו לטיפול אמין ומסור. "כשאני רואה בעבודתי חברה מצליחה, מתפתחת ומשגשגת זה נותן לי סיפוק רב ומרגיש חלק מההצלחה", מציין עזרא שמיר.
תקציבי המדינה המופנים לפיתוח מפעלים חדשים והפעלת מפעלים קיימים אינם מספיקים וגורמים ליזמים איבוד זמן ואי ודאות בהמתנות לאישורים ועכבות בפתיחת מפעלים, דבר שמביא לא מעט יזמים לשקול אם לעבור ולפתוח את מפעלם בארצות מעבר לים. "כך למשל", אומר עזרא שמיר, "כעשרה יזמים שבפארק צבאים, שסיימו את תהליכי הבדיקה והעמידה בתנאי משרד הכלכלה - אינם מקודמים להמשך תהליך לקליטה בפארק מחוסר תקציב, דבר החוזר על עצמו ברוב אזורי הפיתוח במדינה המשוועים למפעלים חדשים ויצירת מקומות עבודה בפריפריה". לדבריו, מינהל אזורי פיתוח של משרד הכלכלה מקבל תקציב לפיתוח מגרשים עבור יזמים. התקציב עצמו אינו מספיק ולא נותן מענה לביקושים הקיימים היום. כך יוצא, שחלק מן היזמים אינו מאושר להמשך תהליך עד מציאת תקציב חדש. "לדעתי", אומר עזרא שמיר, "הביורוקרטיה בארץ מסרבלת את התהליכים ויוצרת קרקע לא נוחה לצמיחת התעשיה. במקרה הטוב לוקח ליזם שנה עד שהוא מסיים תהליכים במשרד הכלכלה ובמינהל מקרקעי ישראל כדי שיקבל את הקרקע ויוכל להגיש תוכניות לבניית מפעלו, ובהמשך ממתין ליזם תהליך קבלת היתר בנייה שהינו תהליך ארוך כשלעצמו.
מסתבר, שבשנה האחרונה נענה משרד הכלכלה לדרישת מינהלת הפארק וראשי הרשויות ונתן הקלות בסבסוד עמוק של מחירי הפיתוח של הקרקע דבר שסייע לא מעט לביקושים הגדולים מצד יזמים שקיימים היום בפארק צבאים. עבודות פיתוח נרחבות של ביוב, הנחת צינורות מים וחשמל, הכשרת מגרשים וכבישים, נעשות כעת במתחם הפארק. בימים אלה מסתיימת בנייתו של מבנה המשתרע על שטח של 22 דונמים של חברת פי.סי.אם.אר בבעלות אמריקנית שבעוד חודשיים תתחיל לייצר מכאן לשוק האמריקני ולשווקי העולם מוצרי צריכה בתחום הטואלטיקה. בין היתר היזמים מכשירים את הקרקע גם לחברת י.כ מרכבים לרכב, ולחברת סיטי פלסטיקו במגרשים המשתרעים על שטח של 11.5 דונם כל אחד.
עזרא שמיר מציין, כי הפארק כיום נמצא במצב שמחייב אותו להתרחב כדי לספק מגרשים נוספים ליזמים המתדפקים על שעריו. לדבריו, מינהלת הפארק הגישה בקשה למשרד הכלכלה ולמינהל מקרקעי ישראל להכפיל את גודלו של הפארק בעוד כ-1,000 דונמים שיאפשרו קליטת מפעלים נוספים שיספקו מקורות פרנסה לתושבים חדשים שיגיעו להתגורר בעמק המעיינות, בעיר בית שאן ובסביבה.
"באזורי פארקי תעשיות בהן ביקרתי בעולם, אומר עזרא שמיר, נוכחתי לדעת שניתן לסיים תהליך של קליטת יזם ולקבל החלטה גם בתוך שעתיים, כשכל הפעילות נעשית בתוך מינהלת אזור התעשיה כמו למשל בשיינון שבאירלנד".
עזרא מצר על זה שקיים חוסר בבעלי מקצוע בתחום המתכת בעיקר. הוא מאמין בהקמת מוסדות להשכלה גבוהה שיכשירו מהנדסים בתוך אזורי התעשיה, כך שהסטודנטים ישתלבו בתוך המפעלים במסגרת שעות הלימוד. מחד - ירכשו ניסיון מעשי בנוסף להשכלתם, דבר שיעניק להם יתרון עם סיום לימודיהם ומאידך - יסייעו בפתרונות למפעלים בהם ישתלבו. במלגה שבספרד, מצוי דגם נהדר של מיכללה הפועלת בתוך אזור תעשיה, שלא רק תורמת לסטודנטים וליזמים אלא בנוסף, יוצרת פיתוחים של ציוד מכונות ומתן פתרונות שהופכים להיות תיקי יצור שבעקבותיהם מוקמים מפעלים חדשים בתוך אזור התעשיה.
עזרא סבור שיש להקים, בפארק תעשיות צבאים, מכללה מקצועית שתספק כוח אדם מתאים למפעלים שמוקמים כאן ולמעשה גם תביא לרווחה כלכלית לאזור בית שאן, והסביבה. לדבריו, אפשר למשל, לעניין את הטכניון שיפתח בשלב ראשון שתיים או שלוש כיתות להנדסה בתחומים הנדרשים למפעלים הפזורים באזור, לאו-דווקא בפארק צבאים.
"החזון שלי שבהרחבת הפארק נגיע למצב שבו נצליח להקים בו מכללה ושיפעלו בו גם חברות היי-טק שיספקו תעסוקה לבני המקום ויעלו את המצב הסוציו אוקונומי של האזור ויחזירו אליו צעירים שעזבו", מסכם עזרא שמיר.