בדיון פומבי לאחרונה אמר אחד המשתתפים, כי המתנחלים המתפרעים בכפרים הערבים בשומרון "מגינים על עצמם". האמת היא שהוא טועה ומטעה. כי בפרעות הללו הם לא פגעו באף מחבל, הם לא מנעו אף פעולת טרור ולא החרימו שום נשק. מדובר בהתפרעות שמביאה רק נזק.
לעניות דעתי, אף פלשתיני לא מבטל בעטיה של התנהגות פרועה זאת את תוכניתו להרוג יהודים. לעומת זאת, יש מי שבעקבות מעשים אלה מחליט לנקום ומצטרף לשורות הטרור.
אפשר להבין את הזעם הכעס והכאב של מי שחבריהם נרצחו בדם קר, ולחוש צער רב על הקורבנות שנרצחו, אך אין להצדיק את התגובה חסרת האחריות והבלתי מוסרית. הביקורת במקרה זה צריכה להיות ברורה, בלי לגמגם ובלי להסס: מדובר בתופעה שמכל בחינה שהיא כולה שלילית, ללא שום היבט חיובי.
מדובר בפגיעה בחפים מפשע שחטאם היחיד שהם פלשתינים, והם משלמים במקרה זה את מחיר אחיהם מבצעי הטרור על-אף שהם לא קשורים אליהם מעבר לקשר דם. כנראה שחלק מהם (אולי גדול) אוהדים את המחבלים בליביהם ובדברייהם, אך רוב אלה שרכושם הושמד וביתם נפגע - אין להם דבר עם הטרור. נקמה בהם, בחפים מפשע, אינה מוסרית.
בהיבט המעשי אין ההתפרעויות הללו מפחיתות במאומה את הטרור, והמעשים הללו מרתיעים איש. נהפוך הוא: לעניות דעתי החמאס והג’יהאד ושאר אויבנו חוגגים כל אירוע כזה, כי הוא מגביר את אהדת האוכלוסייה למבצעי הטרור נגד ישראל. והרי כל חפצם הוא "להבעיר את השטח" - והתפרעות המתנחלים מסייעת להם בכך.
בה בעת, מעמדה הבינלאומי של ישראל נפגע. למי שאין כל אחריות למעמד זה כמובן שלא אכפת מכך, אך מי שעמל לילות כימים לקדם את ישראל בשדה הבינלאומי כדי לסייע לכלכלתה לביטחונה וליכולתה לשרוד כמדינה יהודית יחידה בעולם שחלקו עוין לעצם קיומה - לא יכול שלא לתהות על אי-הבנתם של הפורעים המתעלמים מהנזק הבינלאומי.
לבסוף ישנו ההיבט של השפעת הפרעות על יכולתם של צה"ל והמשטרה לטפל באיום האמיתי, איום הטרור. יש לפרעות הללו שתי השלכות שליליות בהקשר זה. ראשית: שני הגופים הללו, הנמתחים לאין סוף במאבק המתיש בטרור, חייבים להקצות כוחות למניעת ההתפרעויות הללו ולהגנת התושבים הערבים המותקפים ברחבי יו"ש. כוחות אלה חסרים במאבק הישיר בטרור, במארבים בתצפיות ובמבצעי מעצר המתבצעים כל לילה. מי שמונע גלישת מתנחלים לכפר מסוים אינו יכול להשתתף במעצר חשודים בכפר אחר - ומעצרם ידחה.
שנית ולא פחות חמור מכך: צה"ל מזרים עוד כוחות כדי לעמוד בכמה מטלות במקביל. הכוחות הללו עושים זאת על חשבון האימונים שלהם. ביום פקודה, במלחמה בלבנון ואפילו בעזה, הם יהיו מאומנים פחות. לכל יחידה שחייליה מאומנים פחות - יהיה קשה יותר לבצע את משימותיה בלחימה ויהיו לה יותר נפגעים. האם מישהו מהמתפרעים ומצדיקיהם עשה את חשבון הדמים הזה, כי בגללו יהיו מי שהוטלו לשומרון ואימוניהם הופסקו?
מכל הבחינות הללו, המעשיות והמוסריות, צריך לצאת בנחרצות נגד ההתפרעויות, להבהיר כי אינן לגיטימיות, כי המנהיגות של המתנחלים רואה אותן בחומרה ונותנת גב מלא למשטרה לשב"כ ולמשטרה במאבקם בפורעים.
גם קריאות של רבנים ומנהיגים פוליטיים להחרבת כפרים והשטחת בתים אינה מוסרית, כי, כאמור, רוב הנפגעים כתוצאה ממדיניות שכזאת יהיו אזרחים חפים מפשע. יתר על כן: כל הלקחים לאורך ההיסטוריה לגבי לחימה בטרור מצביעים באופן ברור על כך שרק כאשר הריבון מצליח להפריד בין גורמי הטרור לשאר האוכלוסייה, יש סיכוי לפגוע ביכולת הטרור. פעולות אלימות ללא הבחנה לא הועילו אף פעם גם כשהתבצעו באופן קיצוני ביותר וכפרים שלמים הושמדו בנימוק ב"יצא מהם טרור". הלכה למעשה, ביו"ש במקרים רבים - אפילו קשר רופף זה אינו קיים. מותקפים אזרחים בכפרים בהם פעל מישהו שאינו בן הכפר או שהטרור בכלל לא קשור לכפר ופורעים בו רק כי הוא קרוב. האם גם המנהיגים הקוראים קריאות מעין אלה אינם מודעים לנזק שעצם דבריהם עושה למדינת ישראל בבירות העולם?
אחרי 2,000 שנה אנחנו הריבון. שינוי דרמטי זה מטיל אחריות ואינו רק עניין לחגיגות עצמאות ואמירת הלל בברכה. האחריות הזאת מחייבת להגביל את השימוש של אנשים פרטיים בכוחם ונשקם להגנה עצמית בלבד. האזרח שחיסל את המחבל בתחנת הדלק - הוא גיבור. האזרח שירד לכפר השכן ושרף רכוש - הוא פורע חוק. אסור להתבלבל ביניהם. צריך להיות יותר נשק בידי אזרחים, כדי שיוכלו להגיב כמו מי שירה במחבל באירוע, אך מי שישתמש בנשק שבידו כדי לפרוע פרעות בערבים - מקומו בכלא ומהר. והיה מחננו טהור ויעיל.
